מדינת ישראל נ' אגיב

החלטה

גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון סגור לעניין העונש, שמצאתי לנכון לכבדו בנסיבות.

גזר הדין ניתן בנוכחות הנאשם ולאחר שאישר בפני כי הבין את תוכן ההסדר את העונש שסוכם, והמשמעות הנובעת ממנו, וכן אישר את הסכמתו לכך.

על פי ההלכה הנוהגת ועל פי עמדת בית המשפט העליון בנושא כיבוד הסדרי טיעון בין נאשמים לרשויות התביעה, לא אוכל לסטות מההסדר ולו לקולא.

לא למותר לציין כי מדובר בגזר דין שניתן ונסתיים הדיון בו.

עם זאת, קראתי את מכתבו המפורט של המבקש, המפרט את תלאות חייו בנוסף ומעבר למה שהובא בפני ביום הדיון, ולא אוכל להתעלם ממנו. ברור לי כי המבקש עבר מסכת חיים קשה וכי רישיון הנהיגה משמש לו רגליים ממש.

התרשמתי מהמכתב כפי שהתרשמתי אף מהמבקש בדיון, כי זה למד את הלקח ואינו מהווה יותר סיכון לציבור הנהגים בנהיגתו.

למען הסר ספר אבהיר כי אני סבור לאור עמדת המחוקק והפסיקה המחייבת בנושא ענישה בעבירות שכרות, כי טוב עשו המבקש ובא כוחו המלומד, עת הגיעו להסדר טיעון כפי שהגיעו.

ההסדר מטיב עם המבקש, בדקתי אותו ומצאתי אותו נוטה במידה וכפי שצריך במקרה זה, לכף הזכות.

סיכומו של דבר, משום שהתרשמתי מהתהליך הנפשי שהמבקש עובר כעת, מכך שהוא מפנים את העבירה, לוקח אחריות על טעותו, ומבין את הצורך לשמור על חוקי התעבורה וזאת כדי לשמור בידו את רישיונו לו הוא זקוק כל כך – אני מוצה לנכון לפנים משורת הדין להתחשב במידה מסויימת עם המבקש וזאת אך ורק ע"י מתן עיכוב ביצוע נוסף של רכיב פסילת רישיון הנהיגה.

בכוונתי לתת בכך למבקש ארכה נוספת לשם התארגנות לפני שיפקיד רישיונו למשך 360 יום.

אני מורה לפיכך כי המבקש יוכל להפקיד את רישיונו על פי גזר הדין מיום 29.03.12 כאמור וזאת עד ליום 03.09.12. ההפקדה תעשה עד אותו יום במזכירות ביהמ"ש לתעבורה בת"א.

מזכירות תעביר ההחלטה למבקש, לבא כוחו, והעתקה יועבר אף למאשימה.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.