מדינת ישראל נ' אבשלומוב(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצרו ופסילתו של המשיב עד תום ההליכים נגדו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות של נהיגה בשכרות וקלות ראש.

על פי הנטען בכתב האישום, נהג הנאשם ביום 1.6.12 כשהוא שיכור לאחר שבדגימת אוויר נשוף נמצאה כמות 435 מקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

בדיון שהתקיים בבפני חזרה המבקשת על האמור בבקשה, הפנתה לחומר החקירה, טענה כי מסוכנתו של המשיב נלמדת מהעובדה כי נהג בשכרות לאחר שכבר הוגשו נגדו שני כתבי אישום בעבירות של נהיגה בשכרות (תיקים בהם טרם ניתנה הכרעת דין). בנסיבות אלו סבורה המאשימה כי לא ניתן להורות על שחרורו של המשיב המהווה סכנה לציבור.

ב"כ הנאשם אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, לא ביחס לתיק זה ולא ביחס לשני התיקים הנוספים שתלויים ועומדים כנגד הנאשם. עם זאת, טען כי לא מתקיימת עילת מעצר בעבירה של נהיגה בשכרות ולחילופין טען, כי ניתן לשחרר את הנאשם למעצר בית ובכך לאיין מסוכנותו.

דיון והכרעה:

כאמור לעיל ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה.

עילת מעצר

אשר לעילת המעצר. מסוכנותו של המשיב נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את עניינו והעבירות נשוא הבקשה. עם זאת, החלטה לעצור אדם עד תום ההליכים בתיקי תעבורה אינה שכיחה ותינתן רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי לשלום הציבור, חשש שלא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר (ראה בש"פ 3337/08 גריפאת נ' מדינת ישראל – בימ"ש העליון החלטה מיום 14.3.08).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול הנסיבות אני סבור כי במקרה זה מתקיימת עילת מעצר מהטעם שהמשיב נתפס נוהג שלוש פעמים בשכרות במהלך בפרק זמן קצר יחסית (24.9.10 , 10.2.12 ו- 1.6.12 ). ניכר כי לפחות לכאורה, מדובר במי שאינו לומד את הלקח וממשיך לנהוג בשכרות למרות שכבר נתפס פעמיים בגין אותה עבירה. יש באופן התנהגותו של המשיב כדי להוות סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך ונראה כי לא די בהגשת כתבי האישום האחרים כדי להרתיעו מלשוב ולנהוג בשכרות.

בהקשר אני מביא בחשבון את העובדה שהנאשם טרם הורשע בשני התיקים האחרים. עם זאת לא ניתן להתעלם מקיומם שלא אותם תיקים שהוצגו בפני, מהטעם שהוגשו בהם כתבי אישום ונבדקו על ידי המבקשת בטרם הוגשו ואין להתייחס אליהם כאל מב"דים (ראה בש"פ 9583/11 טובה טלי נ' מ. ישראל). בהקשר זה, ב"כ המשיב לא טען להיעדר ראיות לכאורה ביחס לאותם תיקים. בנסיבות אלו אני סבור כי קיימת עילת מעצר, הגם שהיא מוחלשת מעט נוכח העובדה שהמשיב טרם הורשע בתיקיו האחרים.

חלופת מעצר

הגם שקיימת עילת מעצר אני סבור כי ניתן במקרה זה להגן על שלום הציבור באמצעות חלופת מעצר ראויה. כבר נפסק כי: "האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם – על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור – אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של המשיב חמורה פחות.ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר. "(בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' סעדה ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 17.7.97).

משעה שמטרת המעצר הינה מניעת המשיב מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו, יש לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, לפיכך, אני סבור מן הראוי לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב.

בהתחשב בעובדה שהעבירות בתיק זה ובתיקים האחרים בוצעו בשעות הלילה אני סבור כי ניתן לשחרר את הנאשם למעצר בית חלקי (בשעות הלילה) תוך פסילתו עד תום ההליכים נגדו, עיכוב יציאתו מן הארץ, חתימה על ערבויות עצמיות וצד ג' והפקדת ערבון.

אני קובע את הדיון לחקירת המפקחים ליום 5.6.12 שעה 12:00 .

המשיב יובא באמצעות שב"ס.

המשיב יישאר עצור עד למועד הדיון.