מדינת ישראל נ' אברהם אליהו ובניו בע"מ ואח'

הכרעת דין (לנאשם 2) וגזר דין

כתב האישום וההליכים:

הנאשמים הודו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע שתי עבירות של גרימת מפגע ועבודה באסבסט שלא כדין.

הנאשמת הינה חברה פרטית אשר עסקה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בקידוח כלונסאות והנאשם היה מבעליה ומנהלה. שני הנאשמים היו מבעליהם של מתחם תנובה הישן ומבנה ע.י.א.ר. מרכז הקניות הזול בע"מ הסמוך לו, בבית שאן.

מכתב האישום המתוקן עולה, כי בחודש מרץ 2007 בערך, בוצעו עבודות פירוק גגות אסבסט במתחם, ללא קבלת אישור הועדה הטכנית. בהמשך, לוחות האסבסט שפורקו, הועברו לשטח חקלאי סמוך לביתו של הנאשם, במושב שדי תרומות.

ביום 20.5.2008, נצפו בשטח המתחם ובשדה, ערימות פסולת של לוחות ושברי אסבסט. כן ביום 3.6.2008, נצפו ערימות פסולת של לוחות אסבסט בשדה.

מאוחר יותר, פנו הנאשמים מיוזמתם למפקח מוסמך לביצוע עבודות אסבסט, קיבלו היתר כדין מהוועדה הטכנית לביצוע עבודות הפינוי בימים ופינו את האסבסט בהתאם להיתר שקיבלו כאמור.

כתוצאה מן הפניה לקבלת ההיתר נתגלה דבר הפירוק שנעשה כשנה קודם לכן שלא כדין, ועל כך, כאמור, נותנים הנאשמים את הדין כיום.

הנאשם בן 49 ואין לחובתו עבר פלילי. בהתאם להסדר הטיעון, הורשעה הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן ואילו הנאשם לא הורשע ושרות המבחן נתבקש להגיש תסקיר בעניינו, בלא שהמלצת תסקיר שרות המבחן תחייב את הצדדים.

תסקיר קצין המבחן

תסקיר קצין המבחן בעניינו של הנאשם מפרט את נסיבות חייו. מדובר באדם נורמטיבי לחלוטין מכל בחינה – משפחתית, חברתית ותעסוקתית, בעל השכלה גבוהה וקריירה מקצועית נאה.

הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו וגם על תיקונם. לטענתו, עם פירוק גגות האסבסט פעל כפי שחשב לנכון, שכן מעולם לא עבד בעבודות כאלה. אך לאחר שהתברר לו שפעל באופן לא תקין, דאג לתיקון המצב.

באשר לשאלת הרשעתו של הנאשם בעבירות נשוא תיק זה, שרות המבחן המליץ להימנע מהרשעה פלילית, זאת בהתחשב בכך שמדובר במעורבותו הפלילית הראשונה, בתפקודו התקין במעגלי חייו השונים, בקבלתו אחריות מלאה למעשיו ובכך שהרשעה בדין עלולה לפגוע בהמשך עיסוקו כמהנדס בנין.

משכך, ממליצה קצינת המבחן להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

טיעוני הצדדים

התובע מבקש להרשיע את הנאשם. הוא מפנה בעניין זה להלכת "כתב" ולפסיקה נוספת וטוען, כי אין כל סיבה לחרוג מן הכלל של הרשעה. לטענתו, על אף האמור בתסקיר שרות המבחן, ונוכח האינטרס הציבורי ומדיניות הענישה המחמירה בעבירות עבודה באסבסט לא כדין, מן הראוי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. בהקשר זה אף הפנה לפסיקת בתי משפט שונים אשר הרשיעו נאשמים במצבים דומים.

אשר לעונש, ביקש התובע להטיל על כל אחד מהנאשמים, קנס מרתיע והתחייבות.

הוא מדגיש את העובדה כי בעבירות של עבודה באסבסט, ישנה סכנה ממשית לשלום הציבור וקיים אינטרס ציבורי לעשות, ככל הניתן, למנוע אותה סכנה. משכך, הקנס צריך להיות בסכום גבוה ומרתיע אשר יהפוך את העבירות נשוא תיק זה, לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. זאת בשים לב לכך, שאין כל מניעה טכנית לקבל אישור הועדה הטכנית, בצורה מהירה, בעלויות נמוכות ותוך הבטחת ביצוע העבודות בהתאם לנוהלים אשר יבטיחו את שלום העוסקים בעבודה זו, את שלום הציבור בכלל וגם איכות הסביבה.

גם בהקשר זה מפנה הוא לפסיקה ולקנסות שהוטלו במסגרתה.

הסנגור מבקש לאמץ את המלצת שרות המבחן ולהימנע מהרשעתו של הנאשם.