מדינת ישראל נ' אברג'ל(עציר)

הכרעת דין

1.ת.פ 2123/09 בימ"ש שלום ראשל"צ יצורף לתיק שלפני.

2.על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן בתיק שלפני ובכתב האישום המתוקן בתיק שצורף אני מרשיעה אותו בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן בתיק שלפני ובכתב אישום מתוקן בתיק שצורף לבקשתו.

הצדדים הגיעו לכלל הסדר טעון במסגרתו הם עותרים במשותף ובהסכמה לענישה שתכלול רכיבים כפי שפורטו בהודעת באת כוח המאשימה.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כוח הצדדים.

יצוין כי עבירת האיומים אכן איננה עבירת אלימות פיזית אך לא ניתן להקל ראש בעניינה וזאת נוכח המציאות הקשה בה נתקל הציבור בישראל יותר ויותר והמלמדת על כך כי איומים בפעמים רבות מהווים את תחילת הדרך לפגיעה פיזית ולעיתים למרבה הצער אף פגיעה פיזית הרת גורל.

עוד יש לציין כי צריך לראות את האיומים על רקע הנסיבות המפורטות בכתבי האישום המתוקנים ודהיינו מדובר במי שפעם אחר פעם נוקט באלימות מילולית כנגד בנות זוג האחת מי שעמה התגורר בצוותא באותה דירה והשניה מי שהנה גרושתו, מה שמלמד כי הנאשם לא ברר לו את קורבנותיו והתנהלותו מלמדת על כך כי מדובר במי שחוזר על מעשיו פעם אחר פעם.

הדברים נלמדים גם מגיליון הרשעות קודמות ת/1 אשר מכיל הרשעות מרובות של אלימות לרבות כנגד שוטרים וכן עבירות כנגד רכוש.

יצוין כי בעברו של הנאשם במסגרת עבירות האלימות יש גם הרשעות של אלימות כלפי בת זוג.

כל אלה יש בהם כדי ליתן נופך של חומרה משמעותית לעבירות בתיק שבפני והגיע העת שידע הנאשם שעליו ליתן את הדין – ולכתחילה היה צריך להיות זה – במלוא חומרתו כשהוא חוזר ומבצע עבירות של אלימות – איומים במקרה זה – כנגד בנות זוג.

יש צורך גם לציין כי נפיצות תופעת האלימות בכלל והתגברות תופעת האלימות כלפי בנות זוג בפרט מצדיקה ברגיל ענישה שיהיה בה כדי לתת מענה הן לאינטרס התגמול והן לאינטרס הרתעה.

לגבי הרתעה מדובר הן בהרתעת היחיד – הנאשם – והן הרתעת הרבים – נאשמים בכוח.

יחד עם זאת, כמובן שכל מקרה נדון לגופו ומקום בו מוצא בית משפט כי קמו נסיבות המצדיקות הקלה בענישה אל לו לחשוש שיהיה בכך כדי ליתן מסר מטעה באשר לענישה הראויה ברגיל בעבירות.

במקרה שלפני קמו וניצבו לימינו של הנאשם נסיבות מקלות אשר מביאות א בית המשפט לאמץ את הסדר הטעון.

לענין הנסיבות המקלות אפנה ביחוד לטעוני הסנגור אשר פרט את מכלול הנסיבות המקלות אך אציין ביחוד את ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין.

יסוד זה מתחזק וזאת נוכח הבאת הרצון שבאה מפי הנאשם באמצעות סנגורו להשתלב בהליך טיפולי לענין קבוצה לטיפול בכעסים.

רצון זה של הנאשם כפי שהובע מפי הסנגור נוטע תקווה בלב בימ"ש שהנאשם מוצא היום כי עליו להתנער מדרך החיים האלימה וכי עליו לצאת את בית הסוהר עם תום ריצוי העונש כאדם חדש ולהתחיל בדרך חיים חדשה.