החלטה
בפניי בקשת הנאשמת לביטול כתב האישום התלוי ועומד נגדה מחמת הגנה מן הצדק.
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.11.08, תקפה הנאשמת שוטרת, קיללה אותה וצעקה לעברה, לאחר שזו הורתה לה שלא לעמוד במעבר ביציע באצטדיון טדי בעת שנתקיים בו משחק כדורגל.
הנאשמת הלינה במסגרת חקירתה המשטרתית, על כי הותקפה היא עצמה על ידי השוטרת ועל ידי שוטרים נוספים שהיו באירוע. ביום 12.110.08 הועבר למח"ש חומר החקירה בעניינה, ובכלל זה תעודה רפואית המעידה על חבלות שנגרמו לה בגב ובצלעות בעטייה של התקיפה כאמור. ביום 25.11.08 ניתנה החלטת מח"ש, לפיה התיק נסגר לאחר שנמצא כי אין עניין ציבורי להמשיך בחקירה.
נטען, כי הימנעות מח"ש מלזמן את השוטרים הרלוונטיים לחקירה, ובכלל זה השוטרת נשוא כתב אישום זה, מקימה לנאשמת עילה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. לא ייתכן, כך נטען, כי מקום בו מדובר בתקיפת שוטרים את האזרח, העניין הציבורי נמוג.
טענות המאשימה הן כדלקמן: מדובר בגרסת השוטרת, לפיה הנאשמת החלה דוחפת אותה לאחר שזו הורתה לה שלא לעמוד במעבר, אל מול גרסת הנאשמת, לפיה השוטרת היא היא שהחלה דוחפת אותה, לאחר שסירבה לפנות את מקומה. החלטת מח"ש ניתנה לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק ובמסגרת סמכותה.
הנאשמת לא ציינה במסגרת חקירתה במשטרה כי היא סובלת מפגיעות כלשהן המצדיקות טיפול רפואי, וכל שציינה הוא כאבים בגבה. היא לא ידעה לזהות את השוטרים המעורבים בתקיפתה, לכאורה, על אף שכל השוטרים במקום נשאו תג שם, וכן היא בחרה שלא להגיש ערר על החלטת מח"ש ולפיכך אין זה מן הראוי להעלות את טענותיה כעת, במסגרת ההליך הפלילי. עוד נטען, כי אין ליצור זיקה ישירה בין עמדת מח"ש ובין ניהול ההליך הפלילי, ובאם יתברר במהלך ההליך כי יש ממש בטענת הנאשמת, הרי שניתן יהא לחדש את החקירה נגד השוטרים בתומו.
לאחר שבחנתי את טענות הנאשמת, מצאתי לדחות את בקשתה בשלב זה של הדיון.
אינני סבור, כי תלונת אזרח על אלימות שהופעלה נגדו מצד שוטרים, אין בה עניין לציבור ומשכך אין היא מצריכה פתיחה בחקירה. אין זהו מקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד האזרח בקידום החקירה ואין המדובר בתלונה שהוגשה בשיהוי רב. כן, כפי העולה מטיעוני הצדדים בפניי, ישנה ראיה חיצונית התומכת בתלונת הנאשמת. ברי, כי על מח"ש מוטלת החובה לחקור כדבעי תלונות כנגד שוטרים הנחשדים בביצוע עבירות, והחלטה המורה על סגירת התיק מהטעם כי אין עניין לציבור בחקירת המתלוננת מעוררת קושי.
יחד עם זאת, נקבע כי אין ליצור זיקה ישירה בין עמדת מח"ש ובין ניהול ההליך הפלילי, כעקרון כללי, במנותק מן הנסיבות הספציפיות של אותו הליך. סבורני, כי ניתן יהיה לברר כראוי את טענות הנאשמת תוך כדי ניהול ההליך הפלילי בעניינה, אשר במסגרתו יישמעו גרסאותיהן הן של הנאשמת והן של השוטרת המעורבת באירוע. ככל שיימצא לנכון בעקבות ההליך ותוצאותיו, בפני הנאשמת תהא פתוחה האפשרות לשוב ולפנות למח"ש בבקשה לפתוח בחקירה:
"הליך פלילי צריך להתברר כאשר על בית המשפט, במקרה זה, לזמן את השוטרים ולשמוע את מכלול הטענות ויכול בית המשפט לקבוע לאחר שמיעת העדויות כי למעשה המשיב הוא זה שהותקף ולא להיפך. ביטול כתב האישום עקב אי ביצוע פעולת חקירה במח"ש אינו הסעד הנכון ויכול גם לגרום לתמריץ שלילי להגשת תלונות סרק נגד שוטרים באופן שבו תוצף מח"ש בתלונות וכתוצאה מאי חקירה ראויה יטענו טענות שעניינן הגנה מן הצדק. ראוי היה, על כן, לקיים את ההליך, ולברר את הטענות ובמסגרת פסק דין יכול היה בית המשפט גם להתייחס להתנהגות השוטרים, אם יימצא כי התנהגות זו אינה ראויה וכן להתייחס לכל החלטה שקיבל מח"ש" [ר' ע"פ 10726-01-11 מ"י נ' יעקב קנדרו (פורסם ביום 24.3.11)].
לאור האמור, אני דוחה את בקשת הנאשמת לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.
החלטתי תועבר לצדדים.
כזכור, התיק נקבע להוכחות ליום 8.12.11 ועל הצדדים להיערך לדיון כנדרש.
ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.