הכרעת - דין
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; ונהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.
על פי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היה הנאשם משוחרר בתנאים מגבילים בהחלטה שניתנה בתיק מ"ת 24941-06-11 ביום 18.8.2011, לפיה על הנאשם היה להיות במעצר בית ברחוב חשוון 24 בעיר מודיעין, בין השעות 21:00 עד השעה 7:00. כן נאסר עליו איסור מוחלט לנהוג ברכב ו/או לשבת בכסא הנהג גם אם הרכב אינו מונע.
כן נפסל בתקופה הרלוונטית רישיון הנהיגה של הנאשם במסגרת הליך פל 54/08 בבית משפט לתעבורה בצפת.
עוד יוחס לנאשם בכתב האישום, כי בתאריך 27.9.2011, בשעה 20:10 או בסמוך לכך, בחנות "בונדר חשמל" בעיר רמת גן (להלן: "המקום"), הבחין השוטר אלמוג בן חמו בנאשם נכנס למקום (להלן: "אלמוג"). משהבחין אלמוג בנאשם, יצא אחריו מהמקום, והבחין בנאשם נכנס לרכב מונית (להלן: "הרכב") ומתחיל בנסיעה, בניגוד להוראת הפסילה. אלמוג סימן לנאשם לעצור את רכבו, תוך שהוא מזדהה בפניו באמצעות תעודת מינוי משטרתית. בהמשך, ביקש אלמוג מהנאשם לכבות את רכבו ולמסור לידיו מסמכים מזהים ורישיון נהיגה. הנאשם יצא מרכבו ואמר לאלמוג שאיננו חייב להציג תעודות בפניו. בשלב זה הודיע אלמוג לנאשם כי הוא מעוכב, ובתגובה סגר הנאשם את דלת הרכב, דחף את אלמוג והחל להימלט לכיוון של "מגדלי בסר" ברמת גן.
לטענת הנאשם הגיע במועד האירוע למקום במונית אקראית, נכנס לחנות למספר דקות, ולאחר מכן נכנס למונית שבבעלותו, שהובאה על ידי אדם אחר למקום, וישב בכסא שליד הנהג. הוא לא ראה במקום את אלמוג, לא היה איתו במגע כלשהו, והוא לא נמלט ממנו.
הסנגור בסיכומיו טען עוד, כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירות שנעשו כלפי שוטרים המיוחסות לו בכתב האישום, שכן עיכובו של הנאשם על ידי אלמוג לא היה חוקי, בשל כך שלא היה לאלמוג חשד סביר כי הנאשם ביצע עבירה או עומד לבצע עבירה בטרם עיכב אותו, וכן בשל כך שאלמוג לא מילא אחר חובת הזיהוי המוטלת עליו, ועל כן הנאשם לא יכול היה לדעת כי מדובר בשוטר, ומשכך מדובר במעצר שאיננו חוקי.
עוד טען הסנגור, כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה של הפרת ההוראה החוקית, בשל הסייג של זוטי דברים הקבוע בסעיף 34יז לחוק העונשין.
הסנגור הוסיף וטען כי עומדת לנאשם הגנה מן הצדק משום שתיק זה נחקר במשטרת מודיעין, בה נחקר הנאשם בתיק אחר על ידי אותם חוקרים, למרות שהאירוע אירע ברמת גן, דבר שהביא לזיהום חקירתו, וכי התנהלות השוטרים והחוקרים פגעה פגיעה אנושה בזכויותיו של הנאשם.
ראיות התביעה
אלמוג בן חמו העיד כי הוא משמש כתובע פלילי בשלוחת תביעות ברמלה כשלוש שנים. את הנאשם ראה לראשונה במסגרת דיונים בתיק אחר של הנאשם, שהתנהלו בבית משפט השלום ברמלה.
ביום 27.9.2011 בסביבות השעה 20:00-21:00, היה אלמוג ליד חנות מוצרי החשמל ביחד עם אשתו והמתין למוביל. הוא הבחין בנאשם נכנס לחנות במהירות, מביט לעברו ולאחר שככל הנראה "קלט אותו", יצא בחזרה מהחנות לעבר היציאה, פנה לחלק השמאלי של החניה, ונכנס למונית שחנתה בסמוך, מהחלק האחורי שלה. אלמוג ציין כי היה בקשר עין בכל העת עם הנאשם והגיע לרכב מהחלק הקדמי שלו. בזמן זה החל הנאשם לנהוג ברכב מספר ס"מ. אלמוג הורה לנאשם לעצור את הרכב, ניגש לדלת הנהג, הציג לו תעודת שוטר, הזדהה כאיש משטרה, וביקש ממנו להציג בפניו רישיון או תעודה מזהה ושיכבה את הרכב. הנאשם הביט בו ואמר לו שהוא איננו צריך לתת לו תעודות ורישיונות, וגמגם משהו בדומה ל-"אתה לא שוטר".
אלמוג ציין כי הוא מכיר את הנאשם היטב, כי הנאשם מכיר אותו, וכי הוא היה עם מדי משפט באותו יום. הנאשם כיבה את הרכב, יצא מהרכב והוא הודיע לו שהוא מעוכב. הנאשם סגר את הדלת, דחף אותו, ונמלט בכיוון החלק האחורי של הרכב לכיוון מגדלי בסר. הוא רדף אחריו מספר מטרים אולם הנאשם הצליח להימלט. אלמוג יצר קשר עם תחנת משטרה מקומית ששלחה ניידת משטרה למקום. המונית נשארה במקום ואלמוג ביקש שיגררו אותה.
אלמוג הסביר כי הודיע לנאשם שהוא מעוכב משום שהכיר את הנאשם מהליך אחר, ובמסגרת אותו הליך, שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים, הכוללים הגבלות מבחינת השעות בהן הוא יכול היה לצאת מביתו או מבחינת הצורך בפיקוח, וכן נאסר עליו לשבת במושב רכב, או משהו בדומה ומכל מקום נאסר עליו לנהוג. לדבריו, כאשר ראה את הנאשם בחנות, זכר את שמו, זכר כי הוא מצוי בתנאים מגבילים ואולם לא זכר בדיוק את הפרטים, ועל כן רצה לעכב אותו על מנת לבדוק זאת. עם זאת הדגיש, כי על אף שלא זכר את כל התנאים במדויק, זכר בוודאות כי נאסר על הנאשם לנהוג במסגרת התנאים.
בחקירה נגדית השיב אלמוג כי במסגרת עבודתו הוא מטפל במאות תיקים. לשאלת הסנגור אם הוא זוכר לגבי כל נאשם את התנאים בהם שוחרר, השיב אלמוג ככלל בחיוב, וציין כי הוא בעל "זיכרון צילומי מצוין". עם זאת אמר כי הוא לא יזכור את הפרטים לגבי כל הנאשמים שהוא יפגוש, אולם את הנאשם הוא זוכר בוודאות. הוא הסביר כי הוא זוכר את הנאשם משום שהדיון בעניינו היה "מאד מאד ארוך" והוא מסר פרטים רבים אודות הדיון שהתקיים בעניינו ואודות הנאשם. אלמוג הדגיש כי הסנגור יכול לשאול אותו גם על תיקים אחרים והוא ימסור את הפרטים.
אלמוג השיב לסנגור כי הוא מסתובב באופן קבוע עם תעודת שוטר, כי הוא מוגדר כשוטר ואם הוא נחשף לאירוע הוא אמור להגיב כשוטר.
עוד השיב כי הוא הציג לנאשם את התעודה למול פניו, כאשר הנאשם יושב ברכב ואילו הוא עומד מחוץ לחלון, וכי הנאשם זיהה אותו בוודאות, ואת זאת הוא יודע משום שראה את הנאשם מביט בו כשנכנס לחנות והוא יצא לאחר מספר שניות עד חצי דקה, דבר שאיננו מתיישב עם הזמן שנדרש להיכנס לחנות ככלל.
אלמוג הסביר כי התיק נחקר ביחידת מודיעין משום שהנאשם מתגורר במודיעין, כתובת מעצר הבית שלו במודיעין, ומשם היה אמור לצאת עם תנאים מגבילים ואף התיק המקורי שבגינו ניתנו התנאים שייך ליחידת מודיעין (עמ' 16, שורות 9-11).
סהר ניניו העיד כי שימש כראש משמרת סיור בתחנת מודיעין בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. מזכר שכתב הוגש כתחליף חקירה ראשית (ת/1).
במזכר כתב סהר, כי במהלך המשמרת דווח לו כי יש לאתר חשוד בשם אל חי אביקזר. כאשר הגיע עם השוטרת לירון כהן בשעה 22:00, לבית בו היה אמור היה הנאשם לשהות, דפקו על דלת הבית מספר פעמים, במשך דקות ארוכות, אך לא היה מענה. בהסתכלות על הבית מבחוץ, נראה היה כי ישנה תנועה של אדם בבית והאורות דלקו. בשעה 23:50 הגיע צוות נוסף למקום וכן צוות כיבוי אש, ושוב דפקו על הדלת בחוזקה מספר פעמים, וגם הפעם לא היה מענה. כאשר צוות הכיבוי הצמיד את מכשיר הפריצה לדלת, היא נפתחה על ידי הנאשם. הנאשם שאל מדוע הם מחפשים אותו, ולאחר מכן שאל אם זה בשל האירוע עם המונית בבוקר. סהר ציין כי הנאשם נראה לחוץ ולא מרוכז. הוא נעצר על ידי השוטר שלומי אלירן והועבר לתחנה.