מדינת ישראל נ' אביטבול(עציר) ואח'

החלטה (בעניינם של משיבים 5 ו-6)

החלטה (בעניינם של משיבים 5 ו-6)

כנגד כל המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות שונות, כאשר למשיבים 5 ו-6 מיוחס ביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של סיוע לביצוע עסקה שיש עימה מסירת החזקה בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק יחד עם סעיף 31 לחוק.

מכתב האישום עולה, כי עובר ליום 27.04.11 ובמהלכו קשרו המשיבים קשר למסור החזקה במטען חבלה ובפגז זיקוקין, כאשר משיב 2 אמור היה למסור את המטען והפגז למשיב 1 או למי מטעמו. משיב 1 קיבל את המטען והפגז ממשיב 3 וכפי שסיכם עם משיב 2, בשקית אדומה, ומשיב 1 מסר למשיב 3 סכום של 1,000 ₪ בעבור ההעברה. משיב 1 נשא את המטען והפגז בשקית האדומה והכניסם לתא המטען ברכב האאודי השייך למשיב 6 בעודו עומד ליד משיב 4.

באותו יום בשעה 19:25 לערך הגיע משיב 5 לרחוב גולומב וחנה בסמוך לאאודי. בשעה 19:33 לערך הגיע משיב 4 במאזדה לרחוב גולומב וחנה בסמוך למשיב 5 ולאאודי של משיב 6.

משיבים 4 ו-5 החלו משוחחים בניהם ובהמשך הגיעו משיבים 1 ו-6 וחנו במקביל לאאודי.

משיבים 1, 4, 5 ו-6 הגיעו אל רכב האאודי על מנת לבדוק את המטען והפגז ולקחתם. בשעה 19:38 לערך ניגש משיב 1 בלוויית משיבים 5 ו-6 אל תא המטען כשמשיב 4 נמצא בסמוך לרכב המזדה כדי לבדוק את המטען והפגז ולקחתם. בשלב זה נעצרו משיבים 1, 4, 5 ו-6.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדם.

ב"כ המבקשת טען כי כתב האישום מבוסס על האזנות סתר שבוצעו בעקבות פעילות סוכן, פעילות עוקבים ודו"חות שוטרים. לדבריו, האמור בהאזנות לעיתים עומד בניגוד לדברי המשיבים בהודעותיהם – עניין שיש בו כדי לחזק את הראיות

ב"כ המבקשת טען כי מדו"ח העוקב – 195 ניתן לראות את השתלשלות המפגשים וההגעה עם כלי הרכב.

לפי התצפית על הרכב, בשעה 19:25 הגיע המשיב 5 לרחוב עם רכב יונדאי וחונה כ- 10 מטר מרכב האאודי. המשיב 5 הגיע, נצפה מדבר בטלפון, כאשר על פי מחקר התקשורת הוא התקשר למשיב 1. בהמשך, בשעה 19:33 הגיע המשיב 4 במאזדה 6, נשאר יושב ברכב ומשיב 5 הגיע אליו והם שוחחו.

בשעה 19:37 הגיעו משיב 1 ומשיב 6 ברכב סיאט וחנו במקביל לאאודי. המשיב 1 הלך ראשון, הגיע אל עבר רכב האאודי, עמד ליד תא המטען, התמהמה זמן קצר ועבר לכיוון דלת הנהג, אחריו הגיעו משיבים 5 ו-6 אל האאודי ולעמדת המבקשת היה זה במטרה להיכנס אל האאודי ואז התבצע המעצר.

עוד הוסיף, כי בשיחה שהתנהלה בין משיבים 1 ו-2 על המטען נוכח עימו משיב 6.

לעניין משיב 6 הפנה לקלטת מספר 1221 המתעדת את המפגש עת שחזרו. כמו כן המשיב 6 סיפר דברים במסגרת תרגילי חקירה מהם ניתן להבין כי ידע. גם לעניין משיב 5 – ניתן לראות אמרות מפלילות.

בנוסף קיימות אמירות על כך שאדם בעל חנות קעקועים יגיע לקחת את המטען כדי להחביא אותו, כאשר ידוע כי משיב 6 הוא בעל חנות שכזו.

לדידו של ב"כ המבקשת, גרסאותיהם של המשיבים 5 ו-6 מחזקות את הראיות. ניתן לראות כי דבריו של משיב 6 בחקירותיו אינם אמת, כגון: כי האאודי של אחיו אשר ברשות משיב 1 היתה בתיקון, הוכח כי זה לא לא היה נכון וכן גרסת המשיב 5 אינה עומדת מול גרסת משיב 6 באשר לשאלה מדוע משיב 5 בעצמו לא הגיע לקחת את משיב 6 מהעבודה.

לסיכום טען ב"כ המבקשת כי הראיות המיוחסות למשיבים 5 ו-6 הינן ההתבטאויותיהם בתרגילי החקירה, האזנות הסתר למשיבים 1 ו-2 ולמשיבים 3 ו – 4 המקימות את הבסיס הראייתי ומלמדות על השתלשלות העניינים שהובילה למעורבותם של המשיבים 5 ו-6. כמו כן קיימות הודעות בהן קיימות סתירות בין המשיבים 5 ו-6 וזאת בנוסף לשיחה על בעל חנות הקעקועים.

ב"כ משיבים 5 ו-6 לא חלק כי מספר הטלפון אליו התקשר משיב 5 עם הגעתו סמוך אל האאודי ברח' גולומב, הוא מספרו של המשיב 1 כפי שמופיע בפלט הזיכרון של הטלפון שנתפס על המשיב אך חלק על תוכן השיחה ועל הטענה כי זה היה ליד האאודי.

לדבריו, הראית המבססות את כתב האישום הינן ראיות נסיבתיות שאינן מובילות למסקנה אחת ויחידה לפיה המשיבים 5 ו-6 היו מעורבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

שמותיהם של משיבים 5 ו-6 לא הופיעו לאורכו של כתב האישום אלא בסעיף 16 כאשר באף מקום אין מעורבות של שניהם ו/או מצוין כי יש להם ידיעה כל שהיא על המטען והפגז.

אין חולק, לדבריו, כי משיב 6 החתים כרטיס נוכחות במקום עבודתו בשעה 19:07.