אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו רקייק(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' אבו רקייק(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
52075-04-13
29/05/2013
בפני השופט:
נסר אבו טהה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. יונס אבו רקייק (עצור עד תום ההליכים)
2. איברהים אבו רקייק (עציר)- בעצמו

החלטה בעניין המשיב 2

1.זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה, יחד עם אחיו – המשיב 1, ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, הריגה, פציעה בנסיבות מחמירות – שתי עבירות, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק (נשיאת נשק), הסתייעות ברכב לביצוע פשע, איומים – עבירות מיום 04.12.2012.

החלק הכללי

2.המשיבים הינם אחים, אביהם נפטר לפני האירועים נשוא כתב האישום. אביהם בטרם נפטר, היה נשוי לאימם של המשיבים, וכן להינד אבו רקייק (להלן: "המנוחה").

המשיבים ואחיהם מאם, החזיקו ברכב טנדר מסוג טויוטה שהיה שייך בעבר לאביהם המנוח (להלן: "הרכב").

המנוחה התגוררה בבית 59 בשכונה 26 בתל-שבע (להלן: "הבית") יחד עם ילדיה, שביניהם ה.א. קטינה ילידת 1996 (להלן: "ה.א."), חנאן אבו רקייק (להלן: "חנאן"), דלאל או אטלאל (להלן: "דלאל") וא.א. (קטינה ילידת 2000, להלן "א.א"), והן אחיותיהן מאב של המשיבים.

למנוחה ולאביהם של המשיבים, יש גם בן, מוחמד אבו רקייק (להלן: "מוחמד"), ולו בת זוג יהודיה, נופר מויאל (להלן: "נופר"). במעמד האירוע נשוא כתב האישום, מוחמד היה אסיר, ונופר הייתה מגיעה לעתים לבקר את המנוחה ובני המשפחה בתל-שבע. ביום 04.12.2012, ביקרה נופר בתל-שבע אצל המנוחה והדבר נודע למשיבים. המשיבים וקרובי משפחה נוספים, לא חפצו, כי נופר תגיע לבית המנוחה בתל-שבע, וכעסו על המנוחה שקיבלה את נופר בביתה. על רקע כך או על רקע אחר שטיבו לא הוברר עד תום למאשימה, ביצעו המשיבים את המעשים המיוחסים להם.

3.עובדות כתב האישום - בתמצית

א.נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, אולם ביום 04.12.2012, או סמוך לו, קשרו המשיבים קשר, יחד עם אחמד אבו רקייק, אח נוסף מאם ואב (להלן: "אחמד"), ועם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה, לפגוע במנוחה ובבנותיה, לפצוע אותן ולגרום להן חבלה חמורה, וכן להפחידן. לשם כך, סמוך לפני השעה 17:12, הצטייד אחמד במברג ואילו האדם הנוסף, הצטייד באקדח, והמשיבים נסעו ברכב לעבר בית המנוחה.

ב.בהמשך, במסגרת הקשר, האדם הנוסף פתח את שער הבית, הכניס את ידו פנימה, וירה לעבר החצר מספר יריות, לאחר מכן נמלט החוצה כשהוא ממשיך ויורה מחוץ לשער. אחת היריות פגעה בשער הבית. באותה עת, הייתה א.א. בחצר הבית, ראתה ושמעה את היריות והחלה לצעוק. בשל צעקותיה של א.א., יצאו לחצר המנוחה, הודה, חנאן ודלאל וכולן יחד עם א.א, יצאו מחוץ לשער ועמדו על הכביש ליד שער הכניסה.

ג.בהמשך, אחמד הגיע למקום והתקרב בריצה לעבר חנאן כשהוא מחזיק את המברג בידו, ודקר אותה בבטנה התחתונה. מיד לאחר מכן, דקר אחמד גם את ה.א באמצעות המברג בצד החיצוני של זרוע שמאל, המנוחה התקרבה לעברו, על מנת להגן על בנותיה, ואז אחמד תקף אותה עם המברג וניסה לדקור אותה בידה ונמלט מהמקום.

ד.נטען, כי במקביל למעשיו של אחמד, נסעו המשיבים ברכב במהירות על הכביש לעבר המנוחה, כשהמשיב 1 נוהג ברכב והמשיב 2 לצדו. המנוחה ובנותיה עלו למדרכה, אולם המשיבים היטו את הגה הרכב אחרי המנוחה ובנותיה, עלו על המדרכה והמשיכו ונסעו לעבר המנוחה, עד שהרכב פגע במנוחה והפילה על הקרקע, וכן פגע בדלאל, שעמדה ליד המנוחה, בברכה השמאלית. מיד לאחר מכן, המשיכו המשיבים בנסיעה, והתרחקו מעט מהמנוחה. אז שילבו להילוך אחורי ונסעו לאחור, שוב, לעבר המנוחה, ששכבה על הקרקע, עד שהרכב עלה בגלגליו על רגליה של המנוחה.

ה.עוד נטען, כי בהמשך למתואר לעיל, ירד המשיב 2 מהרכב, יידה אבנים לעבר המנוחה ובנותיה, אחז באבן גדולה ורץ לעבר דלאל כשהוא מחזיק באבן. דלאל ברחה לכיוון הבית.

ו.עוד נטען, כי המשיב 1 המשיך בנסיעה, ושוב נסע ברכב לעבר המנוחה, אשר בנותיה הרימו אותה ולקחו אותה לתוך חצר הבית, וסגרו את השער מאחוריהן, ובטרם הספיק הרכב להגיע אליהן, פגע בשער הבית.

ז.עוד נטען, כי במהלך האירוע איים המשיב 1 על ה.א., כי יהרוג אותה ואת אימה ולא ייתן להן ליהנות בחיים. לאחר האירועים המתוארים לעיל, נמלטו המשיבים.

ח.המנוחה הובלה לבית החולים באמבולנס על רקע החבלות שנגרמו לה, ונפטרה ביום 08.12.2012. נטען, כי מותה של המנוחה נגרם כתוצאה ממעשיהם של המשיבים המתוארים לעיל. בעוד חנאן, ה.א ודלאל, נזקקו לטיפול רפואי בעקבות מעשיו של אחמד.

4.ב"כ המשיבים הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר לחובת המשיב 1, וכן הסכים למעצרו עד תום ההליכים.

5.בנוגע למשיב 2 – נטען, כי מדובר בראיות לכאוריות בעוצמה נמוכה, אשר אין בהן כדי להצדיק המשך מעצרו עד תום ההליכים. בתמצית נטען, כדלקמן:

סתירות בעדויות

חנאן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ