מדינת ישראל נ' אבו סבית(עציר)

החלטה

מדובר בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים וזאת לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום, בין היתר, בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

לפי האמור בכתב האישום ביום 19.05.13 נפסל המשיב בבית משפט שלום מלהחזיק רישיון נהיגה וביום 17.06.13 נסעו שוטרים בניידת משטרה וכשהגיעו לצומת חטיבת הנגב הבחינו במשיב כשהוא נוהג ברכב מסוג פולקסווגן פאסט הנוסע בנסיעת עקלתון בולם בחריקת גלגלים ופונה ימינה.

לאחר שהשוטרים הפעילו האור הכחול שעל הניידת ונסעו אחרי המשיב התנגש המשיב עם רכבו במעקה בטיחות והמשיך בנסיעה כשהוא מסיט את הרכב מצד לצד עד שהגיע לרמזור בו עצר את הרכב. באותו שלב השוטרים שהגיעו בניידת והיו במקביל לרכב המשיב. אחד מן השוטרים אשר היה לבוש במדי משטרה פנה אליו ושאל מדוע הוא נוסע בצורה זו והורה לו לעצור בצד הדרך. המשיב התעלם מההוראה, התפרץ אל הצומת ופנה פניית פרסה בעוד הרמזור דולק באור אדום.

השוטרים פנו אף הם פניית פרסה והמשיכו לסמן למשיב לעצור ואז הסיט המשיב את רכבו ואילץ את השוטרים לבלום את הניידת ולהסיטה לשולי הכביש ובהמשך ירד המשיב מן הכביש והמשיך בנסיעה בדרך עפר. לאחר שעצר החל רכב המשיב לעלות באש והמשיב שנותר ברכב התנגד להוצאתו מן הרכב על ידי השוטרים שניסו להוציאו מהרכב. לאחר זמן, השתלטו עליו שוטרים והוציאו אותו מהרכב.

בדיון מיום 03.07.13 ציין ב"כ המבקשת כי מאחר ויש ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

לדברי ב"כ המבקשת המשיב נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה ולאחר מכן בוטלה פסילתו בכפוף לכך שישלם סך של 250 ₪. המשיב לא שילם את אותם 250 ₪ ולפיכך נהג בעת האירוע בהיותו בשלילה.

ב"כ המשיב מצדו ציין בדיון כי המשיב לא ידע שביטול הרישיון היה מותנה בתשלום 250 ₪ ולדבריו אם היה יודע על כך היה משלם הסכום.

כן טען ב"כ המשיב כי התנהלותו של המשיב בעת נסיעתו כמתואר בכתב האישום נבעה מכך שחשש שהרודפים אחריו מנסים להורגו וזאת לאחר שבעבר נורה במהלך סכסוך בין חמולות. לטענת ב"כ המשיב, המשיב לא ידע שהמדובר בשוטרים הרודפים אחריו וכשהבין זאת נעצר.

בענייננו לא כופר המשיב ככלל במרבית העובדות המתארות את אופן נהיגתו כפי שתואר בכתב האישום. יצוין כי גם בראיות שבתיק החקירה וגם בכתב האישום מפורטות פעולות שנקטו השוטרים בכדי לזהות עצמם כשוטרים וזאת בין היתר כאשר נהגו ברכב ובו אור מהבהב, חלקם לפחות לבש מדים, ואחד השוטרים פנה אל הנאשם בדיבור והורה לו לעצור בצד הדרך.

יחד עם זאת, עיון בחומר הראיות מעלה כי כבר בחקירתו הסביר המשיב כי בטרם החל בנהיגה פרועה עצר לידו רכב שאינו רכב השוטרים ומסיבה כלשהי חשש שאותם אנשים שברכב מנסים לפגוע בו. לדבריו מאחר והיה מעורב בסכסוך בין משפחות שבו היתה מעורבת "נקמת דם" הוא חשש לחייו וסבר כי הנוהגים בעקבותיו מבקשים להורגו ולכן והחל בנהיגה הפרועה. לטענת המשיב גם כשהרכב המשטרתי היה קרוב אליו הוא היה מבולבל ולא הבדיל בין הרכב המשטרתי לרכב של האנשים שלדבריו מהם חשש.

זאת ועוד, מתוך עדות שוטר רניאל מצליח עולה כי גם לאחר שנעצר רכבו של המשיב והחל לעלות באש. התנגד המשיב להוצאתו מן הרכב על אף שנשקפה לו סכנת חיים והוא הוצא רק בהמשך לאחר שהופעל כנגדו כוח.

לטענת מר מצליח, המשיב השתולל תוך שהוא מטלטל ראשו. לא זאת אף זאת, לבית המשפט הוצג בידי הסניגור מסמך שנחזה להיות כסיכום שחרור רפואי מבית החולים מיום 13.02.13 ובו מצוין בעניין המשיב כי הוא הגיע לטיפול לב נמרץ מחדר הלם וכי הוא אינו עובד אחרי פציעת ירי.

בנסיבות האמורות לעיל, קיימות אכן ראיות לכאורה ברף גבוה לעובדות המתוארות בכתב האישום בכל הנוגע להתנהגות המשיב בסכנו חיי אדם במהלך נהיגתו. יחד עם זאת, בתיק קיימות גם ראיות שייתכן ובסופו של דבר יובילו את בית המשפט למסקנה כי התנהגותו של המשיב בעת נהיגתו נבעה מחשש כן ואמיתי לחייו, בין היתר, מאחר ומדובר באדם שבעבר נורה במסגרת סכסוך משפחות. התנהגותו של המשיב בעת שסיכן חייו כשסירב לצאת מרכב בוער רק תחזק את האפשרות שבהמשך יינתן משקל לטענתו של המשיב כי חשב שהוא נמלט מאנשים המנסים להורגו.

בענייננו המדובר במשיב שאינו בעל עבר פלילי מכביד וגם עברו התעבורתי הקרוב אינו מכביד.

בנסיבות האמורות לעיל ומבלי שיקבעו כל מסמרות באשר לתוצאתו הסופית של הדיון אני קובע כי בטרם תינתן החלטת בית משפט בשאלת מעצרו של המשיב יוגש תסקיר שירות מבחן.

לאור האמור לעיל אני דוחה הדיון ליום 29/07/2013 שעה 10:30.

הדיון ייערך בפני שופט תורן.

לדיון הנדחה יוגש תסקיר שרות המבחן.

החלטה זו תישלח לשרות המבחן.