מדינת ישראל נ' מיורוב(עציר) ואח'

הכרעת דין

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

שני הנאשמים הואשמו לפניי, בכתב האישום המתוקן, בביצוע העבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, לפי הוראות סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), וגניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין. נאשם 1 הואשם גם בעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי הוראות סעיף 275 לחוק העונשין, ואיומים, לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין.

בעובדות כתב האישום המתוקן נאמר כלהלן:

1.בתאריך 15.8.13, בין השעות 7:50-16:25 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, התפרצו הנאשמים לדירתו של מיכאל איברהימוב (להלן: "המתלונן") ברח' מעלות 1 בחולון (להלן: "הדירה"), בכך שנכנסו פנימה וסגרו את דלת הכניסה מבפנים, בכוונה לבצע גניבה או פשע.

2.במועד האמור לעיל, נטלו ונשאו הנאשמים מהדירה: שני מחשבי לפטופ מסוגLG ומסוג ACER, שני שעוני יד מסוג גאלרי ומסוג פטריק פיליפ מוזהב, 3 זוגות עגילי זהב, 2 צמידי זהב, 2 שרשראות זהב, 7 טבעות זהב, משקפי שמש מסוג "ארמני", מסמכי בנק לאומי, 3 דרכונים של המתלונן ושל ילדיו, תעודת מעבר, דרכון זר ותעודת לידה של אשת המתלונן, תיק ובו מארז סיגריות, 2,000 ₪ במזומן ומפתחות רכבו של המתלונן (להלן: "הרכוש"), בלי הסכמתו במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהם מתכוונים בשעת הנטילה לשלול את הרכוש שלילת קבע.

3.משהגיע ולא הצליח להיכנס לדירה, נאלץ המתלונן לטפס מעלה באמצעות סולם ולהיכנס פנימה דרך חלון המטבח אשר היה פתוח. משנכנס גילה המתלונן כי רכושו נגנב וכל דירתו באי סדר.

4.בהמשך, בסמוך לשעה 17:00, ברח' אלנבי, נעצרו הנאשמים כשבחזקתם תיק ובו הרכוש הגנוב.

5.בהמשך, בתחנת המשטרה, משביקש השוטר אדם שרעבי מהנאשמים שיחדלו לשוחח ביניהם, ענה לו הנאשם 1: "אני אדבר עם מי שאני רוצה, יאללה סע סע מפה".

6.משביקש השוטר, יניב אביטבול (להלן: "השוטר יניב") להפריד בין הנאשמים, צעק הנאשם 1: "יאללה אתם, מה אתם עושים, למה אתם עושים ככה", בעודו מתקדם לעבר השוטר יניב באופן מאיים ומקרב את פניו לעברו, ובכך עשה הנאשם 1 מעשים בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם כחוק או להכשילם בכך.

7.משהושיב השוטר יניב את הנאשם 1 חזרה על הכיסא, איים הנאשם 1 על השוטר יניב ועל השוטר עומרי עוזרי, בפגיעה שלא כדין בגופם ובפרנסתם בכך שאמר: "בני זונות", "אני אזיין אתכם, יש לי עו"ד בני זונות", "העו"ד שלי יזיין אתכם במשפט", "אני אשב ואסתכל איפה שאני רוצה", "אני שם עליכם זין", "אני אדבר עם מי שאני רוצה", תוך שהוא מניף את ידיו ורגליו לעבר השוטרים, וזאת אמר בכוונה להפחידם או להקניטם.

בתשובתם לאישום הודו הנאשמים בנשיאת תיק בו היה רכוש השייך למתלונן (להלן – התיק). לטענתם, הם מצאו את התיק בסמוך למקום בו נעצרו, ובעת מעצרם נאשם 2 נשא את התיק. עם זאת, שני הנאשמים הכחישו כל קשר להתפרצות (ר' בעמ' 1 לפרוטוקול). ב"כ נאשם 1 הבהירה, כי נאשם 1 הינו דר רחוב, המכיר את נאשם 2 ממרכז שעוזר לדרי רחוב יוצאי חבר העמים. לדבריה, נאשם 1 פגש בנאשם 2 רק בשעת צהריים. באשר לאירוע בתחנת המשטרה אישרה ב"כ נאשם 1 כי היה ויכוח עם השוטרים, אלא שהשוטרים היכו את נאשם 1 הגם שכל שאמר לנאשם 2 הוא שהוא רוצה עורך דין (להלן – האירוע בתחנת המשטרה).

ב.פרשת התביעה:

מטעם המאשימה העידו ארבעה שוטרים ומר דב קופליס מחברת "סלקום". כמו כן הוגשו מספר מוצגים בהסכמה. ראשון העיד השוטר עומרי עוזרי, שעצר את הנאשמים. כעולה מדו"ח הפעולה שערך (ת/1) ומעדותו בבית המשפט, הוא עצר את הנאשמים, במהלך פעילות מבצעית, לאחר שקיבל מידע מודיעיני. לפי גרסתו, הוא זיהה את הנאשמים – אחד לובש גופיה לבנה והשני חולצה שחורה קצרה – "הולכים במהירות על אלנבי לכיוון צפון כאשר הם נראים מזיעים ומסתכלים לצדדים" (ר' ת/1).

על פי האמור בדו"ח שערך, לאחר שנגש מר עוזרי לנאשמים לבדיקה והזדהה כשוטר:

...לשאלתי אליהם מה יש בתוך התיק הנ"ל השיבו תחילה שאינם יודעים ולאחר מכן אמרו שזה מחשב נייד ושהם מצאו אותו על אלנבי יחד עם התיק. לציין כי הנ"ל נראו לחוצים כשהזדהיתי מולם כשוטר ולא ידעו לענות על שאלותיי ולא נתנו לי תשובה המניחה את הדעת מניין המחשב (ה)נייד. לשאלתי אליהם אם אני יכול להסתכל מה יש בת(וך) התיק ושאי הסכמה אינה תעמוד לחובתם הנ"ל השיבו "תסתכל, מצאנו את זה על הרח' באלנבי". פתחתי את התיק וראיתי 2 מחשבים ניידים בצבע שחור תפסתי אותם לרשותי. בשלב זה הודעתי להם שהם עצורים בחשד להחזקת רכוש החשוד כגנוב... במהלך הנסיעה שאלתי את החשודים מי מהם מצא את המחשב הנ"ל השיבו כי שניהם מצאו אותו ביחד ע(ל) הרח' באלנבי ליד הסופר פארם על הספסל. בהגיענו לתחנה ביצעתי חיפוש על גופם של שני החשודים שבמהלכו תפסתי לרשותי 2 טלפונים מסוג נוקיה שהיו על גופם... (ר' בת/1, עמ' 1. בהמשך הדו"ח מצוין כי בתיק הנ"ל נמצאו, בנוסף לשני המחשבים הניידים, גם מסמכים שונים של בנק לאומי, מצית בצבע כסף, שקית קטנה עם אבנים ותכשיטים ומשקפי שמש של חברת "ארמני". כאמור בת/2, מר עוזרי גם תפס על הנאשמים קופסת סיגריות מסוג "פרלמנט", סוג הסיגריות שנגנבו מהמתלונן, אשר הנאשמים אמרו לו שהיא שייכת לשניהם).

כפי שעלה מעדותו של מר עוזרי, הוא לא ציין איזה טלפון נייד נמצא על מי מהנאשמים, אם כי, לדבריו, על כל נאשם נמצא טלפון נייד אחד (ר' בפרוטוקול, עמ' 6 שורה 7, עמ' 7 שורה 23). מר עוזרי הוסיף וציין כי במהלך כתיבת הדו"ח הוא שמע צעקות מחדר העצורים, ניגש לשם לסייע וראה שנאשם 1 מנסה לתקוף את קצין הבילוש (יניב אביטבול) בעקבות דין ודברים שנאמרו ביניהם על אופן הישיבה בחדר ותיאום גרסאות בין החשודים. לגרסתו, השוטרים נאלצו לרתק את נאשם 1 לקרקע, ותוך כדי כך הוא קילל אותם נמרצות, כמפורט בעובדות כתב האישום (ר' בת/1). כשנשאל מר עוזרי אם ראה שוטרים מכים את נאשם 1 ומטיחים את ראשו בקיר הוא השיב: "אף אחד לא הטיח את ראשו בקיר. אני לא ראיתי את זה" (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 18).

השוטר אדם שרעבי שוחח עם נאשם 2, לאחר שהלה הובא לתחנה. לדבריו, לאחר שנאשם 2 הוזהר בדבר זכויותיו:

שאלתי את החשוד מהיכן מצא את שני המחשבים הניידים שנתפסו ברשותם הנ"ל טען כי מצא אותם במדרכה באלנבי וכן ציין בפני בסמוך לסופר פארם. בתום השיחה שלי איתו וכאשר הייתי בדרכי החוצה מחדר העצורים במשרד שמעתי בחשוד מדבר ברוסית עם שותפו ואז ניגשתי חזרה לחדר העצורים וביקשתי מהחשוד שיפסיק ולא ידבר עם החשוד השני שכן מדובר בשיבוש הליכי חקירה החשוד הגיב "מזה... אני אדבר עם מי שאני רוצה סע סע מפה"... (ר' זכרון הדברים ת/4).

מר שרעבי ציין עוד, כי קצין הבילוש נכנס בשלב זה לחדר העצורים וביקש מנאשם 1 שישנה את מיקומו ומיקם את הכיסא עליו ישב עם הפנים לקיר, במטרה למנוע קשר עין בין החשודים. נאשם 1 נראה נרגז עקב כך, החל לקלל ועורר מהומה שבעקבותיה נדרשו השוטרים להורידו לקרקע ולהרגיעו. מר שרעבי הכחיש הפעלת אלימות כלשהי כלפי נאשם 1 (ר' בפרוטוקול, עמ' 10).