מדינת ישראל נ' מדהלה(עציר) ואח'

החלטה למשיב 1

נגד המשיב, ביחד עם משיב 2, הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק והובלתו ללא רשות על פי דין, עבירות על פי הסעיפים 499(א)(1) ו-144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים.

בהחלטת ביניים מהיום, הוריתי על שחרור משיב 2 מהטעמים המפורטים באותה החלטה.

באשר למשיב זה: בא כח המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טוען כי קיימת התיישנות ומשכך, דין כתב האישום והבקשה להימחק.

כתב האישום מלמדנו כי בשנים 2000-2003 שימש א.א. כחייל ובין שאר תפקידיו, הוא היה מש"ק בונקר תחמושת ומתוקף תפקידו היה נגיש לכלי נשק ושאר כלי משחית.

במהלך שירותו נטל א.א. שלא כדין מצה"ל, במספר רב של פעמים, נשק, חלקי תחמושת וכיוב', והובילם לדירתו.

משיב 1 וא.א. הינם קרובי משפחה. המשיב ביקש ממנו מספר פעמים כי יעביר אליו אמצעי חבלה שונים משום שלטענתו מאיימים עליו. השניים קשרו קשר לספק את הנשק. במסגרת הקשר, הנחה המשיב את א.א. להניח את הנשק – לבנת חבלה, 3 אצבעות חבלה ונפץ חשמלי – בתוך שקית ניילון אטומה ולהניחה בתוך פח אשפה הסמוך לביתו של א.א. . האחרון, פעל כמצווה עליו.

מאוחר יותר, קשרו המשיבים קשר להוביל נשק לדירה של משיב 1. לשם כך נסעו משיב 2 ויוסי אליישר, שם נטל יוסי את השקית מפח האשפה, על דעת המשיב 2 ובהסכמתו והעבירה לרכב בו נסעו השניים. במהלך הנסיעה בדק יוסי את תוכן השקית.

משיב 2 ויוסי נטלו את השקית והביאו אותה לביתו של משיב 1.

תכולת השקית מהווה נשק כהגדרתו בחוק.

דיון:

העבירה המיוחסת למשיב הינה עבירה מסוג פשע אשר ההתיישנות לגביה חלה בחלוף עשר שנים מיום ביצועה. ראה לעניין זה סעיף 9(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

אין מחלוקת כי א.א. – אשר סיפק את כלי המשחית – מספר כי שירותו הצבאי היה משנת 2000 עד שנת 2003. מוסכם, כי במתחם זמן זה בוצעה העבירה. השאלה הינה האם במועד קרוב לשנת 2000 ומשכך קיימת התיישנות או במועד כלשהו בין סוף שנת 2002 לתחילת 2003.

מוסכם על הצדדים כי האירועים נשוא כתב האישום לא יכולים היו להתבצע לאחר אפריל 2003 משום שהרכב אשר שימש לנסיעה הורד מהכביש על ידי משרד הרישוי.

משנשאל א.א. לגבי מועד העברת אמצעי החבלה, הוא השיב "בשליש האחרון של השירות הצבאי שלי" (הודעה מיום 11.10.11, שעה 14:39). העד בטוח כי היה זה במהלך שירותו הצבאי. (שורה 48 לאותה הודעה). השליש האחרון הינו מיולי 2002 עד יולי 2003.

עוד נותן א.א. סימנים ובהם היותו מש"ק בונקר בבית הספר להנדסה קרבית, הבונקר ממנו הוצאו אמצעי החבלה. אין חולק בנקודה זו כי א.א. שירת בבית הספר להנדסה קרבית החל מינואר 2002. הנה כי כן, אמצעי החבלה היו זמינים עבורו החל מינואר 2002.

סימן נוסף נותן א.א. כאשר הוא מציין כי היה זה במהלך חורף שנת 2003, מועד המשתלב עם שירותו הצבאי ומקום שירותו.

בא כח המשיב טוען כי על פי גרסת יוסי, האירוע התרחש בסמוך לתום אחד ממאסריו, באפריל 2001 והשני בשנת 2004. על דרך האלימינציה אנו חייבים לשלול את האפשרות שהאירוע התרחש בשנת 2004 משום שא.א. סיים את שירותו הצבאי ביולי 2003. על כן, לשיטת בא כח המשיב, יש לבחור במחצית שנת 2001 כתאריך האירוע.

אין בידי לקבל טיעון בא כח המשיב כמפורט להלן: