מדור תביעות - מס הכנסה ת"א נ' גרין ליין שיווק פרחים ותבלינים בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמת 1 היא חברה פרטית אשר עוסקת בעיקר ביצוא פרחים ותבלינים והנאשם 2 היה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום מנהלה של חברה זו.

הנאשמים לא הגישו בשנות המס 2007 – 2008 לפקיד השומה דו"חות על הכנסות החברה, כמתחייב מצידם על פי החוק, ובשל כך הוגש נגדם כתב האישום.

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש כי יש במעשיהם של הנאשמים משום פגיעה בעיקרון השוויון , נשיאת נטל המס ואמון הציבור.

מחזור המכירות לשנת 2007 עמד על 11.5 מיליון ₪ ובשנת 2008 על 6.7 מיליון ₪.

סוף דבר הוגש הדו"ח המתייחס לשנת 2007 רק בדצמבר 2010 ואילו הדו"ח המתייחס לשנת 2008 הוגש רק באוקטובר 2013. הגם שהמחדלים הוסרו, כך טענה ב"כ התביעה, אין להפריז בכך לקולא.

ועם זאת בשל הסרת המחדלים והבעת החרטה עתרה שלא למצות את הדין עם הנאשמים ולהטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד וקנס כספי.

ב"כ הנאשמים ציין כי הנאשמים לא הגישו את הדו"חות בשל מצבם הכלכלי שהיה בכי רע אותה עת, שכן עסקיהם קרסו. הנאשמים לא יכולים היו לשלם למנהלת החשבונות ולרואת החשבון את הכספים שנדרשו מהם ואשר חבו לה ועל כן לא היה באפשרותם להגיש את הדו"חות, בשל שהחומר הרלבנטי היה מצוי במשרדה. הקריסה הכלכלית הובילה למכירת דירתו של הנאשם ובכספי המכירה הוא שילם את חובו לנושים ובכלל זה לרואת החשבון ומיד לאחר מכן הוגשו הדו"חות למס ההכנסה.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי אף שמשפחתו של הנאשם 2 התפרקה בעקבות כל אלה והוא מצוי בהליכי גירושין. הוא ציין כי הנאשם 2 מבקש לפתוח דף חדש בחייו ועל כן עתר להטיל עליו את העונש המינימלי כך שיתאפשר לו לעשות כן.

הגם שמדובר במחדלים אשר הוסרו סוף דבר אין להקל כלל ועיקר ראש במעשיהם של הנאשמים ובית המשפט העליון אמר את דברו לא אחת באשר למעשים מעין אלה :

"עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית (ראה ת"פ (נצרת) 7228/97 מדינת ישראל נ' דיב,).

בעניין דרכי הענישה בעבירות כלכליות עמד השופט ד. לוין במאמרו:

"כאמור, גישת התגמול דהיום רואה להדגיש הסטיגמה שראוי להטביע בעבריין למען יחוש בסלידת החברה כלפיו, על מנת שיוטבע בו אות קלון. הפסיקה חזרה והדגישה היבט זה, ככל שמדובר בעבירות פיסקליות, בעבירות מס-הכנסה, שבהן יש והחברה מתייחסת לעבריין, לא כאל מי שחטא כלפיה, לא כמי שראוי לענישה של ממש, אלא כמי ש"התחלק", ובשל כך עליו לבוא על עונשו" ( ראה ד. לוין, גוזרים את הדין, המשפט כרך א' בעמ' 187)."

ראה: ע"פ 6474/03 מלכה נ. מ"י.

ועוד נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 3873/07 עאזר בושנאק נ' מדינת ישראל

"...המבקש עבר עבירות מס המצדיקות ענישה ממשית. בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי כשמדובר בעבירות כלכליות ועבירות המס בכלל זה, על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בהן לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה (ראו בעניין זה רע"פ 522/82 עזאם נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 511, 414; ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, נח(3) 721, 727; ע"פ 624/80 חברת וייס ורנסט נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211, 218-217).

בית משפט זה אף קבע, כי העונש ההולם עבירות פיסקאליות הוא עונש מאסר אשר ירוצה מאחורי סורג ובריח, וכי אין להסתפק בעבודות שירות. כך למשל, החלטתי ברע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם), אשר עסק באי הגשת דוחות במועד:

"... כאשר עסיקנן בעברייני מס, אשר תקוותם היא להפיק רווח כספי, חשוב להטיל לצד הקנס, גם עונש של מאסר בפועל למען יידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" "

בענייננו, הגם שמדובר היה במחזורי מכירות גדולים ורבי היקף ובדו"חות שלא הוגשו במשך שנתיים, הרי שסוף דבר הוגשו הדו"חות והוסרו המחדלים והנאשם 2 אכן שרוי במצב שאינו קל כלל ועיקר ועל כן נעניתי לעתירה להטיל עליו עונש שהינו צופה פני עתיד.