מג'יק קרמיק בע"מ ואח' נ' עוז גום בע"מ ואח'

החלטה

1.על פניו מעורר הייצוג המשותף לתובעים ולצד השלישי בעיה מובנית משום שצד שלישי תמיד מצוי במצב שבו הסיכוי שלו יהיה אפס רק אם התביעה העיקרית תידחה או לא תתברר לגופה, והייצוג המשותף מונע ממנו לחתור לתוצאה כזו. הפניתי את תשומת לב ב"כ התובעים והצד השלישי לבעיה ובכך אני מסתפק בהקשר זה.

2.על פניו ההודעה לצד ג' מצד הנתבעים (שולחי ההודעה) 2 ו- 3 נטולת כל עילה לפחות על פני ההודעה כפי שהיא כתובה. אין ולא צריכה להיות סימטריה בין האפשרות שאורגן ו/או בעל מניות בתאגיד יישא בחבות אישית לבין השאלה האם יש בידו עילה אישית במקרה כזה כנגד צד שלישי.

3.באופן כללי ההודעה לצד ג' גם מטעם שולחת ההודעה מס' 1 מנוסחת בחסר רב ובולט לפחות כאשר משווים אותה לטענות ששמעתי היום מפי באי-כח שולחי ההודעה. טענת תרמית היא טענה שצריך לטעון במפורש ובמפורט. גם טענת התרשלות צריך לטעון במפורש ובמפורט. הוא הדין בטענה של ביצוע עוולה מסחרית. עיון בהודעה לצד שלישי מגלה שפרט לפירוט עובדתי שאף הוא לוקה בחסר רב ולמינוח כללי של הפרת חובות, אין בה כל פירוט או אפילו איזכור של הטענות הללו למרות שהטענות הללו הן הבסיס לסמכותו הנטענת של בית משפט זה לדון בהודעה. כידוע חובה לפרט בכל כתב טענות את הדברים המקנים סמכות עניינית לבית המשפט שאליו הוגש כתב הטענות. בכל מקרה כל הפרה של חיובים מכח חוזה עבודה ומכח יחסי עובד מעביד אפשר להלביש גם באצטלה נזיקית כפי שאפשר לעשות לכל הפרה של כל חוזה. הפרשנות לפיה הפרת חובותיו של עובד היא גם עוולת נזיקין כלפי המעביד עצמו היא פרשנות שאם נקבל אותה אנו עלולים לרוקן חלק גדול מסמכויותיו הייחודיות של בית הדין לעבודה מכל תוכן. דומני שכזאת אי אפשר.

4.אין בידי לקבל הטענה שהודעה לצד שלישי היא הליך תפל להליך העיקרי באופן המאפשר להתנות על סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה מקום שסמכות כזו מסורה לו על פי החוק.

5.מכל האמור לעיל עולה לכאורה, כי כפי שהדברים עומדים ברגע זה נראה שיש למחוק את ההודעה לצד שלישי מטעם המודיעים 2 ו- 3 בהיעדר עילה על פני ההודעה ויש להעביר את ההודעה מטעם המודיעה 1 לבית הדין לעבודה מחוסר סמכות עניינית לדון בה. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח עמדת המודיעות כי ההודעה מבוססת גם על עוולות מסחריות, משום שסעיף 22 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 קובע במפורש כי הסמכות העניינית לדון בתובענה שעילתה עוולה מסחרית לפי פרק ב' לחוק האמור הנובעת מיחסי עובד מעביד ואף לאחר סיומם מסורה לבית הדין לעבודה. יחד עם זאת דין הוא שלפני שמתקבלות החלטות על מחיקת כתב טענות או על העברתו מחוסר סמכות לערכאה אחרת, הרי כאשר תיקון אפשרי עשוי "להציל" את כתב הטענות מתוצאה כזו, מן הראוי להותיר פתח להגשת בקשה לתיקון כזה.

6.לא ניתן להסתפק בהודעה כללית על רצון לתקן או בבקשה לתקן המועלית באופן כוללני ובלתי מפורט. נדרשת כאן בקשה ערוכה כמצוות תקנה 92, שכן בעיני אין כל הבדל בהקשר הזה של אופן התיקון בין כתב תביעה לבין הודעה לצד שלישי. המועד האחרון להגשת בקשה לתיקון ההודעה ערוכה כמצוות תקנה 92 בשינויים המחויבים הוא 19.12.2010. תגובה תוגש עד ליום 26.12.2010 ניתן להשיב לתגובה עד ליום 29.12.2010. תזכורת פנימית ליום 30.12.2010 למתן החלטה בבקשה. ככל שהבקשה לא תתקבל או שלא יהיה בה כדי לשנות את תמונת העילה ו/או הסמכות העניינית כפי שהיא היום, תכלול ההחלטה התייחסות גם לשאלות של קיומה או היעדרה של עילה בפי המודיעים 2 ו- 3 ושל הסמכות העניינית לדון בהודעה מטעם המודיעה 1.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"א, 09/12/2010 במעמד הנוכחים.

שאול מנהיים, שופט

הוקלד על ידי: אורית קרוג