מג'דוב נ' גוטמן ששון ואח'

פסק דין

אופנועו של התובע, מס' רישוי 76-125-73 (להלן: "האופנוע"), נפגע וניזוק בתאונה שאירעה ביום 2/7/12, ברח' השיש במפרץ חיפה, מול הכניסה למפעל פרוטרום (להלן: "המפעל").

בתאונה היה מעורב רכב מס' רישוי 62-532-66 (להלן: "הרכב"), בו נהגה נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת").

במועד אירוע התאונה היה הרכב מבוטח אצל נתבעת 2, שהינה חב' ביטוח, בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בשל נזקי רכוש.

לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתה הבלעדית של הנתבעת. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

מכתבי הטענות ועדויות הצדדים עולה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת הן בשאלת האחריות לאירוע התאונה והן בשאלת גובה הנזק.

אשר לשאלת האחריות – אני מאמין לנתבעת כי אותתה מבעוד מועד על כוונתה לפנות שמאלה, למפעל בו היא עובדת. יחד עם זאת, אני קובע כי היא התרשלה בכך שבטרם פנייתה שמאלה היא לא ווידאה שאין רכב העוקף אותה משמאל ולא ראתה את האופנוע שהחל לעקוף אותה עוד בטרם החלה בפנייה. גם הנתבע התרשל, בכך שלא הבחין באיתות של הרכב על כוונתו לפנות שמאלה ועקף את הרכב משמאל, למרות שהיה צריך לצפות כי הרכב יפנה שמאלה, למפעל.

רשלנותה של הנתבעת עולה על רשלנותו של התובע. בנסיבות המקרה, אני קובע כי התובעת נושאת ב 60% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו התובע נושא ב- 40% מהאחריות.

אשר לשאלת גובה הנזק – להוכחת הנזק שנגרם לו, הגיש התובע חוו"ד של השמאי ס. חמזה (להלן: "השמאי"), שהעריך את עלות תיקון האופנוע (כולל חלקים ועבודה) בסכום של 8,203 ₪ (לא כולל מ.ע.מ). כפי שעולה מדברי התובע בעדותו מיום 16/6/13, לאחר התאונה הוא תיקן את האופנוע "אצל חברים, פה ושם" וגם בעזרת מוסך, אולם אין לו קבלות למעט קבלה על אגזוז אותו רכש ב- 24/8/12. על עבודות התיקון ועל התובע רכישת שאר החלקים אין לו קבלות, כי, לטענתו, טרם שילם. כשנשאל בישיבת יום 16.6.13 מי הם החברים, השיב "פיראס דאוד, עלי ג'דבאן ועיסא כורדי". לדבריו הוא חייב להם בסה"כ כ – 4,000 ₪, אולם כאשר נשאל כמה הוא חייב לכל אחד מהם, השיב "לא זוכר".

לבקשת התובע נדחה הדיון ליום 14/7/13, כדי לאפשר לו לזמן לעדות "את האנשים שלהם אני חייב כסף על החלקים ועל התיקון".

בישיבת יום 14/7/13 שמעתי את עדותו של מר דאוד פיראס, שהעיד כי הוא תיקן את האופנוע (לאן נעלמו שני החברים האחרים שלטענת התובע עזרו לו בתיקון?) וכי מגיע לו מהתובע סך של 4,000 ₪, (3,000 ₪ עבור החלקים, למעט האגזוז ו- 1,000 ₪ עבור העבודה). אין ספק בעיני כי עד זה אינו דובר אמת, לפחות בכל הקשור למחיר החלקים שהתקין באופנוע. על פי חוו"ד השמאי, עלות החלקים למעט האגזוז, רק 2,356 ₪ (7,503 ₪ פחות 5,147 ₪) ומדובר בחלקים חדשים. העד, שהינו חברו של התובע, התקין, לטענתו, חלקים משומשים, אותם לקח מאופנוע שלו שנפגע בתאונה בשנת 2008 והורד מהכביש. היעלה על הדעת שחלקים משומשים יעלו יותר מחלקים חדשים? הגם שאני מטיל ספק בטענה שעד זה באמת תיקון את האופנוע (כאמור, לגירסת התובע עצמו, שלושה חברים עזרו לו בתיקון. למה רק אחד העיד וטען שהוא תיקן את הכל? כנראה שהיה לתובע קשר לשכנע שני חברים נוספים שלו לבוא ולשקר בבית המשפט), הרי ברור שהאופנוע ניזוק. בנסיבות המקרה, לאור העובדה שיש ראייה כי האגזוז עלה 2,650 ₪ (כעולה ממוצג ת/2) ובהעדר ראיות באשר לעלות שאר החלקים והעבודה, אני מעריך את עלות תיקון האופנוע (כולל החלקים, לרבות אגזוז ועבודה) בסכום כולל של 5,000 ₪, נכון להיום. לסכום זה יש להוסיף את שכ"ט השמאי, בסך של 1,160 שש"ח.

לאור קביעתי דלעיל כי הנתבעת נושאת ב- 60% מהאחריות לאירוע התאונה, על הנתבעת לפצות את התובע בשיעור של 60% מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות הדדית, לשלם לתובע סך של 3,696 ₪ שזה 60% מ 6160 ₪). סכום זה ישולם תו 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות המקרה ולאור שקרי התובע והעד מטעמו בכל הקשור לתיקון האופנוע, אינני מחייב את הנתבעות בהוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

בהחלטתי מיום 16/6/12 חייבתי את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות בסך 500 ₪/ אם הסכום טרם שולם, אני מתיר לנתבעות לקזז סכום זה מהסכום אותו הן חויבו לשלם לתובע עפ"י פסק דין זה.

ניתן היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נאש לשלוח את פסק הדין לצדדים.