מגורי כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש נפסל מנהלית מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה עקב חשד של נהיגה תחת השפעת אלכוהול וזאת בהתבסס על חומר חקירה המעיד כי הוא זה שרכב על הקטנוע, הבחין בניידת, עצר את הקטנוע העלה אותו על המדרכה בכיוון הפוך והחל ללכת לכיוון מזרח בניגוד לכיוון הנסיעה שלו בטרם העצירה.

הטענה כי איש לא הבחין בו נוהג בקטנוע נסתרה על ידי הדוח של ציון ונטורה, אשר הבחין בו רוכב על הקטנוע.

לפני מונחת בקשת המבקש לבטל את הפסילה המנהלית שהושתה עליו, עקב הגשת הזמנה לדין וכתב אישום שהוגש נגדו בגין נהיגה בשכרות, עקב סירובו ליתן בדיקת שכרות.

לאחר ששמעתי טענות באי כח הצדדים, ולאחר שעיינתי בחומר החקירה, הגעתי למסקנות הבאות:

1.גורל הבקשה לפני יוכרע על פי קיומן של ראיות לכאורה המבססות את האישום המיוחס למבקש מחד, ומאידך מסוכנות המבקש כלפי ציבור המשתמשים בדרכים אם תבוטל הפסילה המנהלית.

2.אשר לקיומן של ראיות לכאורה, השוטר ציון ונטורה רשם מזכר המתייחס לנושא הנדון ממנו עולה כי הוא הבחין היטב ברוכב הקטנוע (המבקש) מגיע מכיוון מזרח לכיוון מערב, עוצר הקטנוע מחנה אותו על המדרכה מתרחק לכיוון מזרח ואז הוא ביקש משותפו בניידת להגיע עם הניידת, המשיכו בנהיגה בכיוון הליכת המבקש, עצרו אותו כ- 50 מטר ממקום הקטנוע, חזרו למקום הקטנוע. המבקש פתח את תא המסמכים , הציג את המסמכים, נתבקש לבצע בדיקת נשיפון אלקטרוני אולם סירב וזו היתה תגובתו כאשר נדרש לבצע בדיקת ינשוף, למרות שהוזהר כדין בדבר התוצאה של הסירוב.

בפועל התרשמות של ציון ונטורה היתה כי מדובר בנהג שמפיו נדף ריח אלכוהול חזק.

יתרה על כך, כל ניסיונות השוטרים לקבל תגובתו של המבקש בתחקור לא העלה פרי וגם בדו"ח הפעולה ציין ונטורה כי המבקש סירב לבצע כל בדיקה או לשתף פעולה.

הטענה שהוא רוצה שידברו רק בנוכחות עורכת דין שלו, לא נתמכת לא בשמה של העורכת דין ולא בכל ציון של מספר טלפון כדי לזמנה למקום אם אכן טענתו היתה רצינית.

גם כאשר נעשה מבחן המאפיינים למבקש, האחרון סירב לבצע אותו ולא ליתן כל הסבר.

מכאן, שיש ראיות לכאורה כי המבקש הזה שנהג בקטנוע, עצר אותו הוכיח זיקתו המיידית לקטנוע באמצעות פתיחת תא המסמכים והצגתם במקום וסירובו ליתן בדיקת ינשוף לא היתה מוצדקת תוך חוסר שיתוף פעולה מוחלט עם השוטרים.

אשר על כן, ברור שאין ממש בטענה של העדר קשר בין רוכב הקטנוע לבין המבקש ולכן קיימות

ראיות לכאורה המבססות את האמור בכתב האישום.

אשר למסוכנות המבקש- אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי מי שנוהג תחת השפעת אלכוהול מהווה סיכון לעצמו וליתר המשתמשים בדרכים.

כבר נפסק על ידי בימ"ש עליון כי נגע השכרות מחייב הרחקת כל נהג שמפיו נודף ריח אלכוהול מזכות הנהיגה וכפי שהתבטא כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל "תופס הגה והוא שיכור – הוא כמכונת מוות נעה".

בנסיבות לפני והראיות לכאורה, ברור כי המבקש היה נתון להשפעה חריפה של משקה אלכוהולי ועל כך מעידה התנהגותו הצחקנית וחוסר רצונו לשתף פעולה עם החוקרים.

אדגיש כי רוכב קטנוע הנתון להשפעת אלכוהול מסוכנותו רבה יותר לנוכח העובדה כי הוא עלול לאבד את שיווי המשקל עקב שכרותו ובכך לגרום לתאונה עם תוצאות חמורות ביותר.

המבקש נוהג משנת 03, לחובתו 4 הרשעות קודמות, שימוש בפלאפון, נהיגה על מדרכה, נהיגה ללא אורות, ואי ציות לתמרור ד- 14 וסבורני כי במקרה הנוכחי יש גם להכיל את הלכת "הצינון" לפי פסק דין רבינא על מנת שהמבקש ישקול צעדיו לעתיד כאשר הוא רוכב על הקטנוע ויתן משמעות לאמירה: "מי ששותה אינו נוהג".

סוף דבר, על סמך האמור לעיל, דוחה הבקשה.