פסק דין
לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 18/10/09 בין רכב המבוטח על ידי התובעת לבין משאית בבעלות הנתבעים.
הצדדים היו חלוקים בדבר נסיבות קרות התאונה ומקום התרחשות התאונה.
נהגת התובעת העידה, כי נסעה בנתיב ימני של הכביש לאחר השתלבות מת"א לכוון אשדוד, במהלך הנסיעה שמעה חבטה וראתה, כי משאית נכנסה לנתיב שלה. לדבריה, לאחר הארוע נסעה אחרי המשאית סימנה לנהג לעצור אולם הוא עזב את המקום. לדבריה, הספיקה למסור לבעלה את מספר המשאית וכן מספר הטלפון שהיה כתוב על גבי המשאית. נהגת התובעת הכחישה מכל וכל שיחה עם נהג המשאית.
הבעל העיד וסיפר, כי אשתו התקשרה אליו באחד הבקרים נסערת וסיפרה לו כי משאית פגעה בה ונהג המשאית לא עוצר, היא מסרה לו את מספר הרישוי ומספר הטלפון. הבעל התקשר, דיבר עם הסדרן בחברה וזה נתן לו הפלאפון של נהג המשאית, הוא התקשר אליו והעיר לו שלא עוצר והנהג אמר לו שיש לו אשה וילדים ואינו מחפש בעיות. הבעל אמר לאשה כי תעזוב את המקום, שכן יש ביטוח.
נהג המשאית העיד, כי התאונה הייתה מייד לאחר ההשתלבות, של רכב התובעת. לדבריו, הוא נסע בנתיב הימני כפי שמשאית נוסעת לאט לאט והשתלב בתנועה. לדבריו, יש ארבעה נתיבים, הסתכל במראות וראה שמת"א לאשדוד היו כמויות של רכבים ותמיד נוצר פקק, התקדם לאט וראה שאישה נדחפה לפני המשאית, היא לא אותתה וחשבה שיש לה מספיק מקום להשתלב. לטענתו, האשה דפקה את המשאית מקדימה מצד ימין בעת ההשתלבות. הנהג הכחיש מכל וכל כי עזב את המקום וטען כי לאחר התאונה עצר את המשאית, ירד לראות מה קרה ואף דיבר עם האשה שתתקדם, אולם היא עזבה את המקום ולא מסרה פרטים. בנסיבות אלה, הנהג הגיש תלונה במשטרת אשדוד.
הנהג אישר את חתימתו על טופס ההודעה לחברת הביטוח וטען כי הדברים נכתבו בכתב ידו. לא היה לנהג הסבר מדוע נמסרה הודעה חודש לאחר התאונה, כמו כן, הוא לא ידע להסביר מדוע בהודעה התייחס ל"נהג" ולא ל"נהגת", אף שטען ששוחח עם הנהגת, הוא לא ידע להסביר מדוע היה צריך לקחת את הטלפון של החברה מהכיתוב על המשאית, אם אכן עצר ודיבר עם הנהגת וכן לא ידע להסביר מדוע בהודעה לחברת הביטוח, טען שהגיש תלונה במשטרת אופקים דווקא ולא במשטרת אשדוד אך חזר וטען שהגיש את התלונה באשדוד. לנהג לא היה את אישור על הגשת תלונה להציג בבית המשפט.
רכב התובעת נפגע בסמוך לדלת אחורית שמאלית. נהג התובעת לא ידע להסביר כיצד כל רכב התובעת השתלב לפניו לפני שראה אותו. לדבריו, הרכב השתלב מבלי לאותת ובצורה לא בטוחה.
דיון והכרעה
הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את אופן התרחשות התאונה ואחריות הנהג השני לה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו, ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות וקביעת משקלן הראייתי.
במקרה דנן, לאחר ששמעתי בקשב רב את העדים, בחנתי את סבירות עדותם את תמונות הנזק בכלי הרכב ואת הגרסאות שמסרו לחברת הביטוח, אני מעדיפה את עדות עדי התובעת על עדות עד הנתבעת.
עדי התובעת העידו בבהירות ובבטחון, ועוררו אמון רב. לא התרשמתי, כי מדובר במי שיעלילו על הנתבע ויעידו בבית המשפט גרסה שאינה אמת. שיחת הטלפון שערכה עדת התובעת מייד לאחר קרות התאונה לבעלה, בה דווחה על התאונה ועל הנהג שאינו עוצר, מהווה אמרה תוך כדי הארוע ומוכיחה כי אכן כך היו הדברים.
לעומת זאת, בין גרסת עד הנתבעת על דוכן העדים ובין הגרסה שנמסרה לחברת הביטוח נפלו סתירות, שאינן מאפשרות לסמוך ממצאים על עדותו. לא ניתן הסבר מדוע הודעה לחברת הביטוח נמסרה חודש אחרי התאונה, מדוע כתב בהודעה שהתלונן במשטרת אופקים בעוד שבעדותו טען בתוקף, כי התלונן במשטרת אשדוד. יתירה מזו, גם לגופו של עניין, עד הנתבעת אמר שהוא נסע לאט לאט והשתלב בתנועה, דהיינו עד הנתבעת היה צריך להשתלב ולא עדת התובעת, כמו כן, שעה שהפגיעה היא בצד האחורי של רכב התובעת, נהג המשאית היה אמור להבחין מבעוד מועד ברכב התובעת וככל שאכן השתלב לאפשר לו לסיים את ההשתלבות. למותר לציין, שהעובדה שעד הנתבעת מסר גרסה כבושה רק לאחר חודש מאז התאונה, מעלה כשלעצמה ספק בנכונות הגרסה.
בנסיבות אלה, בהן נתתי אמון בעדות עדי התובעת ודחיתי את גרסת הנתבעת, אני קובעת, כי מלוא האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, שעה שנהג המשאית הוא זה שהשתלב לנתיב נסיעת רכב התובעת בחוסר זהירות ופגע ברכב.
התובעת הגישה מסמכים וחוות דעת שמאי שלא נסתרו, על פיהם שולמו תגמולי ביטוח בסכום של 4,744 ₪. על הנתבעת להשיב לתובעת סכום זה, בצירוף הצמדה מיום התשלום, כמו כן תשא הנתבעת בשכר כל אחד מעדי התובעת בסכום של 300 ₪, אגרה כפי ששולמה ושכ"ט בסכום של 1,250 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.