מארק נ' סלקום ישראל בע"מ

החלטה

השאלה בקליפת אגוז- האם יש לעכב תביעות כאשר קיימת תביעה ייצוגית?

(והתשובה: בדרך כלל מן הראוי לעכב תביעות נוספות)

התובע מבקש לתבוע את הנתבעת בגין נפילת הרשת של חברת סלקום שאירעה ביום 1.12.2010

השאלה שלפנינו פשוטה היא. מה הדין כאשר קיימת בקשה לתביעה ייצוגית, ובאותה עת תובע אחר באותה עילה בתביעה קטנה? האם מן הראוי לעכב את ההליכים? או שיש לאפשר את התביעות במקביל? והאם יש הבדל בין תביעה קטנה לתביעה רגילה?

והתשובה היא כי הרציונל המשפטי מביא אותנו למסקנה שמן הראוי לעכב הליכים באופן זמני ולהמתין עם התביעה הקטנה עד אשר יוחלט בעניין התביעה הייצוגית. ההנחה היא, כי התובע יקבל את אשר יגיע לו במסגרת התביעה הייצוגית, ואם ולא ירצה בכך, שמורה לו הזכות להגיש תביעה.

והכל כפי שיפורט.

עובדות המקרה שלפנינו – התקלה הגדולה בסלקום, והנזק שגרמה לתובע

התובע, מר דוד מארק (להלן: "התובע") שהינו חוקר פרטי במקצועו, הגיש תביעה כנגד רשת הסלולארית "סלקום ישראל בע"מ" (להלן: "הנתבעת"). בתביעתו טען התובע, כי בשל התקלה שנפלה אצל הנתבעת ביום 1.12.10 נגרמו לו נזקים כספים. לדבריו, בזמנו היה מצוי ברשותו מכשיר סלולארי אחד בלבד שהינו של הנתבעת.

לטענת התובע בשל התקלה נאלץ הוא לבטל יום חקירות מתוכנן, וזאת בשל העובדה שלא יכול היה לקבל או להוציא שיחות ולהשתמש בתוכנת הניווט (Navigator) או לבצע כל פעולה במכשיר. בשל כך הוא טוען כי נגרמו לו נזקים כספים שבהם צריכה לשאת הנתבעת.

הנתבעת הגישה ביום 01.03.2011 בקשה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בבקשה שהוגשה ביום 02.12.2010 לאישור תובענה כייצוגית במסגרת ת"צ 2274-12-10 ברסלויער ואח' נ' סלקום ישראל בע"מ. במסגרת הבקשה הנ"ל נידונות שאלות זהות לשאלות המתעוררות בתביעה זו. לטענת הנתבעת, ככל שבית משפט זה יחליט לדון בתביעה יכול שההחלטה שתתקבל על ידי בית משפט המחוזי תייתר את ההחלטה של בית משפט זה. לפיכך, מבקשת הנתבעת לעכב את ההליכים.

האם יש לעכב את ההליכים בתביעה עד להחלטה בבית המשפט המחוזי?

המטרה בעיכוב הליכים היא למנוע מצב שבו יתנהל דיון ובו יובאו ראיות וטענות דומות או זהות בבתי משפט שונים. המטרה הראשונה, היא יעילות הדיון, חיסכון בזמן ומשאבים לשני הצדדים ולבית המשפט. המטרה השנייה, היא למנוע מצב בו מתקבלות החלטות סותרות הנוגעות לאותן סוגיות משפטיות. מבחינה זו אין הבדל מהותי בין בתי המשפט הדנים בעניין, ואין תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות שונה מתביעה רגילה (ראו פסק דיני בעניין דומה, ת"ק י-ם 002764/07 יוסף נ. יוניליבר ואח' (לא פורסם, 26.8.2007).

אין עוררין, כי במקרה של שני הליכים דומים נתונה לבית המשפט הסמכות לעכב הליכים על פי שיקול דעתו. כך ניתן ללמוד מדבריה של כב' השופטת שטרסברג – כהן ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה נ' אלכסנדר קפלן (לא פורסם, 28.01.2002) פיסקה 3 לפסק הדין;

"זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. אם נכונים הדברים לגבי הליכים רגילים, קל וחומר כך לגבי הליכי תובענות ייצוגיות לרבות בקשות לאישורן, באשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה".

כך קבעה גם כב' השופטת גרסטל בהחלטתה בת.א 1425/97 כרמון ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ ואח':

" אין ספק כי לכאורה וככלל משפטי רצוי, אין לדון ולהכיר בשתי תובענות ייצוגיות בעניין דומה. ניהול הליך של תובענה ייצוגית מנקודת מבטו של הנתבע הינו נטל כלכלי רב וכבד ואין להתעלם מעובדה זו. משום שכך, לא יעלה על הדעת לחשוף נתבע ל – 2 תובענות ייצוגיות באותו עניין. אין ספק שגם מבחינת המדיניות השיפוטית הראויה, ולאו דווקא בהסתכלות דרך משקפי הנתבע, אין הצדקה לניהול כפל הליכים באותה סוגיה. מה עוד שמי לידינו כי יוותרו רק 2 תביעות כנ"ל ולא תוגשנה תביעות נוספות באותו עניין".