1. הנאשם שלפנינו הורשע ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"). בגזר הדין עלינו לפסוק בטענתו, שיש להחיל עליו את סעיף 300א לחוק העונשין, הקובע "עונש מופחת" למי שממלא אחר אחד התנאים המפורטים בו. אם נקבל את טענתו של הנאשם, יהיה זה לשיקול דעתנו איזה עונש לגזור עליו, שכן בהתאם לסעיף זה, ניתן לפסוק עונש מופחת מעונש מאסר עולם חובה, שהוא העונש הקבוע למי שהורשע בעבירה של רצח לפי אחת החלופות שבסעיף 300(א) לחוק העונשין. עוד נקדים ונאמר, כי הנאשם טוען לחלופה שבסיפא של סעיף 300א, לפיה יכולתו להימנע מעשיית המעשים נפגעה באופן ניכר עקב היותו סובל מהפרעה נפשית חמורה.
נעמיד לפנינו כבר כאן את נוסח סעיף 300א, תוך הדגשת החלופה שהנאשם טוען כי יש להחילה עליו:
"על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:
(א) במצב שבו,
בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי,
הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח - (1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או (2)
להימנע מעשיית המעשה".
קביעות בהכרעת הדין
2. ביום 20/6/06 השמענו את הכרעת דין בעניינו של הנאשם, בה מצאנו אותו אשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה של גרושתו ואם שלושת ילדיו (להלן - "המנוחה"). נביא כאן בתמציתיות מספר עובדות, שקבענו כי הוכחו ושהביאו להרשעתו ברצח, שכן תהיה להן השלכה גם על נושא דיוננו בחלק זה של פסק הדין.
הנאשם היה נשוי למנוחה מאז 1984. במהלך חייהם המשותפים נהג באלימות כלפי המנוחה. לאחר הגירושין, ביוני 2004, עבר הנאשם להתגורר בחדר-צריף בחצר ביתם, ואילו המנוחה והילדים המשיכו להתגורר בבית הזוג. היה זה לפי הסכם בינו לבין המנוחה, ככל הנראה הסכם הגירושין, ממנו ביקש הנאשם לחזור בו, כך שמחצית הבית תוחזר אליו. כדי לממש את חפצו זה, הזמין הנאשם שירותי ארכיטקט, אולם אשתו סרבה להצעה זו, כמו גם לנסיונותיו של הנאשם לחזור ולחיות חיים משותפים אתה.
ביום 20/11/04 סמוך לחצות, לאחר שבני משפחתה של המנוחה לא הגיעו לישיבת סולחה בינו לבין המנוחה, עליה עמל, התגנב הנאשם דרך חלון אל תוך הבית ושמע את המנוחה משוחחת בטלפון עם גבר זר. הנאשם עזב את הבית, השאיר את דלת הכניסה בלתי נעולה, על מנת שיוכל לחזור, ושב בשעה 2.30 לערך, כשהוא מצוייד בסכין מטבח שאורך הלהב שלה כ-14 ס"מ. הוא נכנס לחדר השינה של המנוחה, סגר את הדלת כך שהיא ננעלה ולא ניתן היה לפותחה מבחוץ, ולאחר דין ודברים ביניהם, דקר אותה בכל חלקי גופה - 17 דקירות, וביניהן בפניה, בצווארה, בכפות ידיה ובאמות הידים.
בעוד הנאשם דוקר את המנוחה, והיא זועקת, ניסו ילדיהם לפתוח את הדלת על מנת לעזור לה, אולם לא הצליחו.
לאחר מכן קפץ הנאשם דרך החלון וברח, אולם בעת נפילתו נפצע ברגלו. הנאשם ברח אל מכר (קבלן), מחשש לתגובת משפחתה של המנוחה, שם נעצר על ידי המשטרה עוד באותו ערב.
3. קבענו בהכרעת הדין, כי המניע את הנאשם לבצע את הרצח היה כעסו על המנוחה בשל הגירושין, שנכפו עליו על ידיה ועל ידי משפחתה, עקב כך שהוא נאלץ להתגורר בחדר בחצר, בעוד האשה מתגוררת עם ילדיה בבית, בשל סירובה להיענות לחיזוריו ודרישותיו שיחזרו לחיות יחד, עקב כך שמיאנה לוותר על מחצית הבית, כיוון שהיא החלה בהליך שיקום של חייה, שכן מצאה עבודה ואף מצאה חבר או חברים, שעם אחד מהם שמע אותה משוחחת "דיבורי אהבה" בליל הרצח בטלפון (ת/8 - הודאתו של הנאשם), וכן מפני שרצה להחזיר לעצמו את "כבודו" כגבר בדואי.
בסמוך לאחר הרצח, בשעה 2:50 לערך, אמר הנאשם לשוטרים שעצרו אותו, כי הוא רצח את גרושתו משום שהיא "מזדיינת" עם מישהו אחר וזה מגיע לה, כי היה צריך לעשות זאת מזמן, ו"עכשיו יש לי כבוד". כשחזר לקחת סכין, הוא אמר לעצמו כי אם היא לא תסכים לדבר אתו, "זה ייגמר לא טוב". עוד אמר הנאשם לשוטרים, כי "היא עושה עצמה דתיה אולם מזדיינת עם אחרים, לא רוצה להתחלק ברכוש" (וראו סעיפים 13-14 להכרעת הדין).
4. הנאשם טען במשפטו להגנה עצמית, אולם טענתו זו נדחתה על ידינו בהכרעת הדין.
עוד דנו במסגרת הכרעת הדין בטענתו של הנאשם להעדר שפיות הדעת. דחינו אותה בקובענו, שעל אף שהנאשם לקה בעברו במחלת הסכיזופרניה, הרי על פי חוות הדעת הרפואיות, שאת ממצאיהן אימצנו, הוא היה ברמיסיה ממחלתו. קבענו, אם כן, כי הנאשם לא היה בעת ביצוע העבירות במצב פסיכוטי ולא נתקיימו בו ולו אחד מהתנאים שבסעיף 34 ח' לחוק העונשין, הדן בסייג של העדר שפיות הדעת.
5. הנאשם מעגן טיעונו באשר לתחולת סעיף 300א לחוק העונשין בשתי חוות דעת רפואיות - של ד"ר מילר, פסיכיאטר במקצועו, ושל ד"ר שפיק מסאלחה, פסיכולוג במקצועו.
המאשימה מתבססת בהתנגדותה לקבל את טענת הנאשם לעניין העונש המופחת בעיקר על חוות דעת של הפסיכיאטר, ד"ר מירז, ס' הפסיכיאטר המחוזי ומנהל היחידה לפסיכיאטריה משפטית בבית החולים מזרע.
לפני הדיון בעמדות הצדדים, להלן סקירה קצרה של ההלכות המתייחסות לענייננו.
הפן המשפטי-נורמטיבי
6. נפתח בשתי הערות בתחום הראייתי- פרוצדוראלי: