א. מבוא:
הנאשם הורשע בתום שמיעת הראיות בעבירת רצח בכוונה תחילה תוך ביצוע שוד, ובעבירת שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 300(א)(2) + 300(א)(3) וסעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
בהכרעת הדין פירטנו בהרחבה את מכלול העובדות והראיות אשר על בסיסן החלטנו להרשיע את הנאשם ברצח ובשוד קרובת משפחתו, אסתר דזינדזיחאשווילי ז"ל(להלן: "המנוחה"), שהוכתה ונחנקה על ידי הנאשם באכזריות רבה, עד שנפחה את נשמתה.
כמפורט בהכרעת הדין, הרקע לרצח ולשוד היה כפי הנראה מצוקה כלכלית של הנאשם ובשל כך, גמר אומר לרצוח את המנוחה ולשדוד את רכושה ותכשיטיה.
ב. עובדות כתב האישום לפיהן הורשע הנאשם:
הנאשם נשוי לאחייניתה של המנוחה ועל רקע זה, היתה בינו לבין המנוחה היכרות מוקדמת.
בתאריך מדויק שאינו ידוע למאשימה, עובר לאירועים נשוא כתב האישום, החליט הנאשם לשדוד את המנוחה ולהמיתה.
בתאריך 28/02/12 סמוך לאחר השעה 18:30, הגיע הנאשם לדירת המנוחה, נכנס לתוכה בעת שהמנוחה שהתה בה לבדה, ובעודם בסלון, אחז במנוחה ותקף אותה, כשהיא נאבקת בו ומנסה להתגונן. בשלב מסויים, גבר הנאשם על המנוחה, הפילה וחנק אותה על ידי כך שהפעיל לחץ על נחיריה ושפתיה וחסם את דרכי נשימתה. כל זאת עשה, מתוך כוונה להמיתה, ולאחר שהחליט לעשות כן בכוונה לגנוב תכשיטים וכסף מהדירה.
כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרם מותה של המנוחה, מתשניק (חנק), בשל חסימת דרכי נשימה עליונות, בעקבות לחץ על נחיריה ושפתיה.
כמו כן, גרם הנאשם למנוחה פצעי שפשוף באמה הימנית, פצעי מעיכה, שפשוף וקרע באצבעות כפות הידיים שנגרמו קרוב לוודאי מלחץ בין כותרות שיניים (נשיכות).
לאחר שגרם למותה של המנוחה, חיפש הנאשם בדירה וגנב מתוכה תכשיטי זהב השייכים לה.
ג. ראיות המאשימה לעונש:
ב"כ המאשימה הניחה בפנינו את תצהירי שתי בנותיה של המנוחה (ט/1, ט/2), בהתאם לסעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה").
הבת,
ללי צרפתי, הגדירה את אמה כעמוד השדרה של משפחתה בציינה כי סייעה לה רבות, הייתה חלק בלתי נפרד מחייה ומחיי משפחתה וילדיה וזאת מאז פטירתו של אביה - בהיותה בת 5 חודשים.
עוד ציינה כי מאז הירצחה של האם, היא סובלת מ"קשיי שינה וסיוטים קשים, התפרצויות בכי ודיכאון ממושך", בעטיים אף ניסתה לשים קץ לחייה, ובשל המצוקה הנפשית אליה נקלעה, התקשתה לתפקד בחיי היום יום ולכך היו השלכות על בני משפחתה הגרעינית.
הבת הביעה את תחושתה הקשה מכפירת הנאשם והצורך בניהול משפט שלדבריה כל כולו נועד ל"השפיל" את בני משפחתה "בעיני הבריות ורמיסת כבודנו" כהגדרתה.
באשר לענישת הנאשם ביקשה הבת כי בנוסף לעונש המאסר שייגזר עליו, לחייבו בפיצוי כספי משמעותי בגובה הסכום המקסימאלי האפשרי בחוק, אשר יסייע בידה לשקם את חייה.
הבת
ננה מישר, בתצהיר הנפגעת שהוגש מטעמה, חזרה אף היא על מרכזיותה של המנוחה בחייה ובחיי משפחתה, מאז פטירתו של האב ועד ליום הירצחה.
אף היא הדגישה את סבלה מאז הרצח, "קשיי שינה וסיוטים קשים, התפרצויות בכי ודיכאון ממושך" עד כי אבדה לה שמחת החיים, וחזרה על בקשת אחותה, ללי, לחייב את הנאשם בפיצוי כספי משמעותי בנוסף לעונש המאסר בפועל שייגזר עליו.