ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
35425-03-11
20/09/2011
|
בפני השופט:
הלית סילש
|
| - נגד - |
התובע:
אביגדור מאיר
|
הנתבע:
פירחית נבון
|
| פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.
לטענת התובע, ביום 11.1.11, עת שנסעה אשתו ברחוב דב הוז בראשון לציון, יצא לפתע רכב הנתבעת מן החניה ופגע ברכב התובע.
טען התובע כי לאחר דין ודברים קצר בין אשת התובע לנתבעת, הגיע למקום בעלה של הנתבעת ואולם הנתבעת ובעלה סירבו למסור פרטים ועזבו את המקום, עד כי התובע נדרש לגשת למשטרה על מנת לאתר את הפרטים.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי קיימת בתיק זה טעות בזיהוי באשר היא לא נכחה כלל באזור נשוא התאונה במועדים הרלוונטיים.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. טעמי להלן.
אין מחלוקת כי התאונה ארעה. עם זאת השאלה המונחת בפני אינה עצם התרחשות האירוע, אלא זהות המעורבים בו.
התובע לא הוכיח כי הייתה זו הנתבעת אשר נכחה במועד אירוע התאונה, או כי בעלה היה זה אשר הגיע למקום.
אשת התובע, אשר הייתה תמת לב לחלוטין, לא ידעה לאשר במפורש כי האנשים הניצבים בפניה, דהיינו הנתבעת ובעלה, הם אכן האנשים אותם פגשה במועד התאונה.
אשת התובע לא יכולה הייתה לזכור פרטים מזהים.
זאת ועוד, לטענת אשת התובע, הראות באותה שעה הייתה לקויה עקב העובדה כי מדובר היה בסביבות השעה 17:00 בחודש ינואר.
החוסר בפרטים בא לידי ביטוי גם בזיהוי צבע הרכב. במסגרת עדותה, טענה אשת התובע כי הרכב היה בצבע מטלי כעין שמפניה. עם זאת, הנתבעת הציגה בפני במסמכים המלמדים כי הרכב עם מספר הרישוי הנטען בכתב התביעה הוא בצבע אפור כהה (אפור עכבר).
מאידך, הנתבעת הציגה בפני דו"ח נוכחות ממקום עבודתה. מדו"ח זה ניתן ללמוד כי מקום עבודתה של הנתבעת רחוק מאוד ממקום אירוע התאונה, וכי אכן היא שהתה בעבודתה במועד קרות התאונה.
עוד הציגה הנתבעת את דו"ח הנוכחות של בעלה, מכוחו ניתן היה ללמוד כי גם כן כי מקום עבודתו רחוק מאוד ממקום אירוע התאונה.
אני ערה לתסכולו של התובע בשל הרצון להיפרע ממי שגרם לתאונה. עם זאת, בבואו של תובע לעתור כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו, מוטל עליו הנטל הבסיסי להוכיח כי אכן עסקינן בבעל הדין הרלוונטי, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
התובע לא הרים נטל זה ולמעשה הראיות היחידות אשר הוצגו לי תומכות דווקא בגרסתה של הנתבעת.
התרשמתי כי הן התובע ואשתו והן הנתבעת ובעלה הינם אנשים מן הישוב אשר אינם מבקשים להרע זה למשנהו. פסיקתו של בית המשפט, עם זאת, צריך שתתבסס על עובדות וראיות. מקום שבו לא הוכיח התובע כי אכן הייתה זו הנתבעת אשר גרמה לנזק ברכבו, אין לקבל את תביעתו.
סוף דבר, התביעה נדחית.
התובע יישא בהוצאות ההליך, אשר לפנים משורת הדין, תעמודנה על סך בסך של 400 ₪ בלבד.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.