מאיר נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פסק דין

העוררת, גב' צ'יליקה מאיר, נולדה בשנת 1936 בעיר פיאטרנמיץ שברומניה ועלתה ארצה ב- 1964. היא הגישה תביעה לקבלת תגמולים לפי חוק הטבות לניצולי שואה תשס"ז- 2007 (להלן חוק ההטבות) ונדחתה בנימוק שלא הוכיחה כי שהתה במחנה ריכוז, גטו או מחנה עבודה שעבדו בו עבודת פרך.

בטופס התביעה סיפרה העוררת כי התגוררה בתקופת הרדיפות עם משפחתה בעיר הולדתה ומשם נשלחו למחנה עבודה בנמאלסה.

בעדותה בפנינו הוסיפה כי כל המשפחה נלקחה לנמאלסה ושם היא, אחותה ואמה נשלחו למקום שליד גלץ ואביה למקום אחר. במחנה אליו הגיעה העוררת היו בעיקר גברים שעבדו בבניית סכר ואמה עבדה במטבח בבישול עבורם. המטבח הוקם ליד שטח העבודה והועבר מדי פעם, יחד עם עובדות המטבח, בהתאם למיקום אתר העבודה. העוררת נשארה עם האם וסייעה לה בעבודות המטבח. לדברי העוררת חיילים רומנים או גרמנים שמרו עליהם.

בחקירה הנגדית הוסיפה ואמרה כי נמאלסה היתה התחנה האחרונה אליה הגיעו עם התקדמות בניית הסכר. התחנות הקודמות בהן שהו ועבדו היו דואגה וואדולרוסקה. כמו כן ציינה כי אביה היה בין הגברים שעבדו בבנייה, והוא נשאר בנמאלסה כשנה לאחר שהאם ובנותיה נשלחו חזרה לביתן.

לדברי העוררת אביה נפטר ממחלה זמן קצר לאחר שחרורו ואחותה שהיא היחידה שיכלה לתמוך בגרסתה, אינה עוד בחיים.

המשיבה טוענת כי אין לקבל את גרסת העוררת משום שבטופס התביעה לא ציינה את שני המחנות הנוספים שהזכירה בעדותה.

אנו התרשמנו לחיוב מהעוררת ומקובל עלינו ההסבר שנתנה לאזכור המחנה האחרון בו שהתה מבלי לציין את המקומות הקודמים. כמו כן איננו סבורים כי יש לייחס משקל לסתירה, כביכול, בדבריה בקשר לאביה.

שלושת המקומות שצויינו ע"י העוררת כלולים ברשימת מחנות העבודה המוכרים ע"י קרן סעיף 2: 986. Namolesa, 422. Doaga ו- 1560. Vadul Rosca.

לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערר.

מזכירות הועדה תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

_______________ _______________

ד"ר אפטר עו"ד עפרון