ל.א. שמשון נכסים בע"מ נ' צומת התנועה לציונות מתחדשת

פסק דין

בפני תביעה שהוגשה מלכתחילה בסדר דין מקוצר בסך 48,600 ₪ שהגישה ל.א שמשון נכסים בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד צומת התנועה לציונות מתחדשת (להלן: "הנתבעת")לתשלום דמי שכירות, בגין נכס המצוי ברח' הדסה 92, באר שבע. שטחו 80 מ"ר ברוטו מתוך מבנה בשטח כולל של 105 מ"ר (להלן: "המושכר"/"הנכס"), בעבור חודשים 11/2008 - 07/2009.

לטענת התובעת, שימש המושכר סניף פוליטי של הנתבעת בעיר באר שבע.

כתב התביעה

ביום 16.7.2008 חתמו הצדדים על הסכם שכירות לפיו השכירה התובעת לנתבעת המושכר לתקופה שמיום 1.8.2008 ועד 31.7.2009 (להלן: "הסכם השכירות" להלן "תקופת השכירות").

ביום 20.11.2008 נטשה הנתבעת לטענת התובעת המושכר תוך שסירבה לשלם דמי השכירות מיום 1.11.2008 ואילך בניגוד להסכם השכירות.

סך דמי השכירות החודשיים 4,675.33 בצירוף מע"מ.

אין חולק שהנתבעת לא שילמה דמי שכירות לחודשים 11-12/2008 והודיעה כי אין בכוונתה לשלם בעבור המשך תקופת השכירות, קרי 07/2009 – 01/2009.

אין גם חולק כי בגין תקופת השכירות הראשונה שבין 1.8.2008 ועד 31.10.20081 שילמה הנתבעת דמי שכירות בהמחאות שנמשכו מחשבונה.

בקשת הרשות להגן

עובר לחתימת הסכם השכירות, פרשו ח"הכ לשעבר משה שרוני (להלן: "שרוני"), שרה מרום שלו ואלחנן גלזר; אשר נבחרו לכנסת ה-17 ברשימת הגימלאים, מסיעת האם שלהם – "גיל" והקימו שלושתם את סיעת "צדק לזקן" (להלן: "הסיעה").

ביום 24.6.2008 נחתם הסכם בין שלושת חברי סיעת "צדק לזקן " לבין הנתבעת לפיו חברו חברי סיעת צדק לזקן לנתבעת והפכו למפלגת "צומת – צדק לזקן" (להלן: "הסכם המייסדים").

על פי סעיף 6 להסכם המייסדים, הוצאות פעילות הסיעה והמפלגה יהיו על פי החלטת הסיעה ולפי שיקול דעתה בהתייעצות עם יו"ר המפלגה (להלן: "גרין").

על פי סעיף 7 להסכם המייסדים, לא ניתן ליזום התארגנות לרבות פתיחת סניפים ללא התייעצות עם יו"ר המפלגה-גרין, כאשר האחריות לכל ההתנהלות הכספית מונחת על כתפיהם של אנשי הסיעה.

פרט להתחייבויות שתוקצבו ואושרו על ידי הנתבעת, יצר שרוני אישית התחייבויות המחייבות הנתבעת לכאורה, בניגוד להסכם המייסדים המורה על היוועצות מראש עם יו"ר המפלגה תוך קבלת אישור הסיעה, ועל כך נודע לנתבעת לטענתה -בדיעבד.

בענייננו התחייב לכאורה שרוני בהסכם השכיבשם הנתבעת, כלפי התובעת, ללא נטילת אישורה - כמתחייב בהסכם המייסדים, ומבלי שנועץ עם גרין.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי שרוני; החתום על הסכם השכירות, לא הוסמך להתקשר בשם הנתבעת בהסכם זה, מה גם וההסכם אינו נושא את חותמת הנתבעת כמתקשרת וכמתחייבת על פיו.

מששרוני לא היה מורשה להתקשר בשם הנתבעת – הסכם השכירות משולל תוקף מחייב כלפיה .

מה גם והיה על התובעת לבקש מהנתבעת אישור שיעיד על הרשאת שרוני להתקשר בהסכם המדובר והתובעת היא שהתרשלה בכך שלא וידאה את הסכמת שרוני כאמור.

דיון והכרעה