ל.א.ה בנייה ופיתוח בע"מ נ' מדי

פסק-דין

התובעת בנתה עבור הנתבע את שלד הבית במגרש במושב מחסייה. לטענת התובעת, הנתבע לא שילם לה את כל התמורה לה היא זכאית, ועל כן הגישה את תביעתה כנגד הנתבע.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובעת היא חברה בע"מ העוסקת בעבודת בנייה ופיתוח.

2.הנתבע ביקש לבנות בית צמוד קרקע במושב מחסיה.

מערכת היחסים בין הצדדים:

3.הנתבע ביקש לבנות בית צמוד קרקע על מגרש שקיבל מחותנתו במושב מחסיה (להלן-"המגרש"). הנתבע פנה לחברו סמי עזריה (להלן-"סמי"), על מנת שימצא לו קבלן שלד, שיבנה את שלד הבית. סמי הפגיש בין התובעת לבין הנתבע. התובעת הכינה חוזה קבלנות שהמועד הנקוב בו הוא 15.11.09, עליו חתם סמי. על חוזה זה אין את חתימת התובעת, אך משום מה בתחתית כל עמוד מהחוזה רשום תאריך 13.12.09. התמורה הנקובה בחוזה הייתה 467,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת הביאה למגרש חומרי בנייה. למרות שהנתבע לא חתם על חוזה הקבלנות, והתובע הביאה חומרי בנייה למגרש, אמר הנתבע שמאחר שהתובעת הביאה למקום חומרי בנייה, שתתחיל בבנייה.

4.ביום 7.4.10 נחתם חוזה קבלנות בין בעלי הדין (להלן-"החוזה השני"), בו הסכימו הצדדים כי נותר לנתבע לשלם לתובעת את הסך 257,000 ₪ בתוספת מע"מ, והעבודות הגיעו לשלב שהתובעת צריכה להשלים את בניית השלד החל מבניית תקרת קומת קרקע ואילך. משמעות האמור בחוזה היא שהנתבע שילם לתובעת עד למועד זה את הסך 210,000 ₪ בתוספת מע"מ.

טענות הצדדים:

5.לטענת התובעת, היא ביצעה עבור הנתבע עבודות נוספות, והנתבע לא שילם לה את כל המוסכם בחוזה. על כן ביום 17.8.11 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה כספית על הסך 190,864 ₪. בחלק האופרטיבי של התחשיב שהגישה התובעת תובעת התובעת כי היו עבודות נוספות בסך 57,981 ₪ בתוספת מע"מ, הנתבע שילם אך ורק את הסך 205,500 ₪, כך שנותר חייב לה את הסך 160,878 ₪. על סכום זה הוסיפה התובעת סכומים נוספים, כגון הפרשי הצמדה ורבית, הוצאות גבייה וכו'. את תביעה זו הגישה התובעת שלא באמצעות עו"ד.

6.הנתבע הגיש כתב הגנה ובו ציין את הסכומים ששילם לתובעת, ופירט אילו סכומים שילם לה בשיקים אותם משך מסניף הבנק שלו ללא שם הנפרע ומסר אותם לתובעת, לאחר שהובטח לו שהתובעת תטביע את החותמת שלה במקום המיועד לשם הנפרע. כן טען הנתבע ששילם לתובעת סכומים במזומן. בסופו של יום טען הנתבע שיש לדחות את תביעת התובעת כנגדו. הנתבע הוסיף וטען כי התובעת הייתה דורשת ממנו כספים שלא מגיעים לה על פי החוזים הנ"ל, וכל פעם הייתה מאיימת עליו שאם לא יתן לה כספים, למרות שעל פי החוזה לא היו מגיעים לה, היא תעצור את העבודה. לאור איומים אלו נאלץ ליתן לה כספים נוספים מידי פעם, לרבות כספים במזומן.

7.בישיבת קדם המשפט הראשונה המלצתי לתובעת להיות מיוצגת ע"י עו"ד. ואכן התובעת עשתה כן, והגישה כתב תביעה מתוקן על הסך 126,224 ₪, תוך שהיא לוקחת בחשבון את הסכומים שהנתבע הביא הוכחות לגביהם ששילם אותם, באמצעות המצאת צילומי שיקים אותם הוציא מהבנק עליו נמשכו השיקים. מצילומי השיקים עולה שבחלק ניכר מהשיקים לא רשום שם התובעת כנפרעת, וחלק מהשיקים עברו ישירות לבעלי תפקידים בתובעת. ייתכן שעובדה זו מסבירה מדוע התובעת לא הציגה את כרטיס הלקוח של הנתבע בהנהלת החשבונות שלה, מדוע לא צירפה קבלות על הסכומים שקיבלה מהנתבע, ומדוע לא הציגה חשבוניות מס על הסכומים שקיבלה מהנתבע.

לכתב התביעה המתוקן צירפה התובעת נספחים שלא צורפו לכתב התביעה המקורי.

8.הנתבע חזר בכתב ההגנה המתוקן על עיקרי הדברים שטען בכתב ההגנה המקורי.

העדויות:

9.מטעם התובעת העידו מר פבל פריבינגר מהנדס הביצוע מטעמה, ומר איתי דרור מנהל בתובעת, אשר הכין את הצעת המחיר של התובעת לנתבע. שני עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד.

10.מטעם הנתבע העידו הנתבע וחבירו מר גדליה פרץ אשר העיד על הפגישה בין הצדדים בקפה ארומה, בו מסר הנתבע למר איתי דרור שקית חומה שעובייה כ-6 ס"מ. שני עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד.

הנתבע הגיש את חוות דעתם של המהנדסים שטרן אבי ובוריס גריברמן אודות עלות בניית הגג הדקורטיבי מאלומיניום מול בניית אותו גג מבטון. שני מומחים אלו לא נדרשו להיחקר על חוות דעתם, ועל כן חוות דעתם התקבלו כראיות בתיק זה.

11.לאחר העדויות מטעם הנתבע הגישה התובעת עדויות הזמה של מר מתי טייטלבאום ומר איתי דרור, שניהם מנהלי התובעת. מהחקירות הנגדיות התברר שעדויות אלו היו צריכות להיות עדויות ראשיות, והבאתן בשלב של עדויות הזמה פוגע במידה רבה במהימנותן.