ס"ע
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
48900-05-10
18/04/2012
|
בפני השופט:
מירון שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
יצחק רוזנברג עו"ד סיגל פעיל ואח'
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל 2. נורית שלף 3. דוד וסרמן 4. ציון שבת
עו"ד תמירה אלתר
|
פסק-דין |
העובדות הרלוונטיות -
1. התובע, מורה במקצועו, פוטר מעבודתו אצל הנתבעת 1 בשנת 2003.
בהליך שהתנהל בבית דין זה - תביעת התובע כנגד הנתבעת 1, (עב/2768/04 בפני כב' השופט חיים ארמון), ניתן פסק דין ביום 19.4.09 להלן:
"פסק הדין הראשון"), אשר קובע כי פיטורי התובע היו שלא כדין. הנתבעת 1 חויבה בפסק הדין לשלם לתובע פיצוי בגין אותם פיטורים, בסך של 48,720.68 ש"ח.
בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דינו מיום 3.5.10, קבע לתובע פיצוי נוסף בסכום של 125,000 ש"ח, הכולל בין היתר פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בפיטוריו והוצאתו לגמלאות.
2. תביעתו הנוכחית של התובע, המונחת לפנינו, היא תביעת לשון הרע ע"ס 517,728 ש"ח, אשר הוגשה כנגד נתבעים אלו:
א. מדינת ישראל - משרד החינוך.
ב. הגב' נורית שלף, אשר שימשה כמפקחת במשרד החינוך (להלן:
"נורית").
ג. מר דוד וסרמן, אשר שימש מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך (להלן:
"דוד").
ד. מר ציון שבת, מנהל אגף כח אדם בהוראה במשרד החינוך (להלן:
"ציון").
הפרסומים עליהם מתבססת התביעה, הינם ארבעה מכתבים אשר נכתבו במסגרת הליך פיטוריו של התובע ע"י נורית, דוד וציון, מתוקף תפקידם במשרד החינוך.
מן המפורט בפסק הדין הראשון, עולות העובדות הבאות הרלוונטיות לענייננו, לעניין נסיבות כתיבת כל אחד מן המכתבים שיפורטו להלן -:
א. מכתבה של נורית מיום 10.4.03 (להלן:
"הפרסום הראשון") -
במהלך שנת הלימודים תשס"ג, החליטה הנתבעת על צמצום ניכר בתקציב משרד החינוך החל משנה"ל תשס"ד. צמצום זה גרם לצורך לפטר מורים רבים.
שרת החינוך דאז, גב' לימור לבנת, הורתה למחוזות השונים של משרד החינוך להכין רשימה של מורים שמיועדים להיות מפוטרים באותם פיטורים. בהתאם לכך, נדרשה גם נורית, אשר כאמור שימשה מפקחת, להכין רשימה של מורים המיועדים לפיטורים מבתי הספר שהיו בפיקוחה.
נורית הכינה רשימה של 5 מורים עובדי משרד החינוך מקרית החינוך של אורט בחצור הגלילית שאותם יש לפטר. התובע היה בין אותם מורים שנכללו ברשימה. נורית נדרשה לנמק את הכללת התובע בין אלה שמיועדים לפיטורים, והיא עשתה זאת במכתבה האמור מיום 10/4/03 הממוען אל מנהלת גף כ"א בהוראה מחוז צפון (להלן: "יעל"), בו כתבה את הדברים הבאים:
"המורה הנ"ל עובד בבי"ס חט"ב אורט חצור, כמורה לערבית.
המורה אינו מסוגל להתמודד עם תלמידים בכיתות מלאות, חסר סבלנות, צועק, פוגע ומעליב תלמידים.
שיעוריו משעממים, חסרי מעוף ואינם משיגים את מטרתם.
המורה מיושן בדרכי ההוראה שלו ושייך לקבוצת המורים הפרופסיונליים הרבים בבית ספר זה.