לניר - וישקין מהנדסים בע"מ נ' אלומון לאב בע"מ

פסק דין

1.התובעת הינה חברה לביצוע עבודות מיזוג אויר הנמצאת בניהולו של המהנדס מר אבנר וישקין (להלן ("וישקין"). הנתבעת הינה חברה העוסקת בביו טכנולגיה. ביום 27/5/05 שלחה התובעת לנתבעת "הצעה לשירותי תכנון מיזוג אויר" בנוגע לביצוע עבודות במעבדות ובמשרדים של הנתבעת בבניין רב קומות בהר חוצבים בירושלים (להלן: "הצעת המחיר", צורפה כנספח א' לכתב התביעה).

2.בהצעת המחיר נאמר, בין היתר, כי שירותי התכנון כוללים גם פיקוח עליון (סעיף 2.3 להצעת המחיר); שהשכר יעמוד על סכום של 6,300$, ואחר 10% הנחה (סעיף 4.2) הסכום הינו 5,670 $, לא כולל העתקות ומע"מ; כי "במידה ונדרש לערוך שינויים בתוכניות לאחר שאושרו ע"י המזמין, נחייב אתכם בנפרד לפי השקעת העבודה ובתעריף של 220 שקל לשעה" (סעיף 6.1 להצעת המחיר"). עוד נאמר: "במידה ונדרש להפסיק את התכנון מכל סיבה שהיא תשלמו לנו רק עבור שלב התכנון שבוצע" (סעיף 6.2 להצעת המחיר).

3.אין מחלוקת כי לאחר מתן הצעת המחיר הופחת חלק העבודה שהתייחס למשרדים, לשיטת התובעת, מדובר בסכום של 1,500$, ומאחר שלטענתה ההנחה ניתנה בהנחה שהעבודה תעשה בכללותה, יש לגבות מחיר מלא על ביצוע העבודה במפעל, קרי סך של 4,800$ לפני מע"מ.

4.בכתב התביעה שהוגש על ידי התובעת טוענת זו האחרונה כי למעט הסך של 9,095 ₪ כולל מע"מ, לא שולם דבר על חשבון העבודה החוזית שבוצעה; עוד נטען כי לאחר מסירת כתב כמויות מפורט בקשה הנתבעת לצמצם את העלויות ולפיכך הוכן כתב כמויות שני, דבר שגזל מהתובעת שעות עבודה נוספות, בגינן שלחה חשבונית על סך של 7,150 ₪ (נספח ב1 לכתב התביעה, להלן : "החיוב בגין שינוי המפרט"). גם חיוב זה לא נפרע על ידי הנתבעת. עוד שלחה התובעת חיוב בגין פיקוח עליון בסכום של 4,517 ₪, ראו נספח ג' לכתב התביעה (להלן: "החיוב בגין פיקוח עליון"); וכן דרשה תשלום בגין שעות עבודה נוספות, בסכום של 64,319 ש"ח, ראו סעיף 17 לכתב התביעה (להלן: "הדרישה בגין השעות הנוספות").

5.ממשיכה התובעת ומפרטת בכתב התביעה כי הנתבעת לא רק שלא פרעה את דרישות החוב שהופנו על ידה, אלא לא שילמה את חובה גם לקבלן הביצוע של עבודות מיזוג האויר, י. נובק הנדסת מזיוג אויר (להלן: "נובק"), עד שנובק נאלצה להגיש כנגד הנתבעת תביעה משפטית. הנתבעת בחרה להגיש תביעה שכנגד הן כנגד נובק, הן כלפי התובעת והן כלפי וישקין. תביעת נובק התקבלה בחלקה ואילו התביעה כנגד התובעת ווישקין נדחתה, אגב חיוב בהוצאות משפט בסך של 10,000 ₪, ראו ת"א 18757/06; ת"א 55231/08 בבית המשפט השלום בתל אביב, פסק דינה של כב' השופטת פינצ'וק צורף כנספח ד' לכתב התביעה (להלן: "פסק הדין"). בזמן הגשת התביעה היה תלוי ועומד ערעור שהגישה הנתבעת על פסק הדין, במסגרת ע"א 53476-12-11 0להלן: "הערעור").

6.לאור האמור לעיל הגישה כאמור התובעת תביעה כספית כנגד הנתבעת המסתכמת בסך של 107,274 ₪: מרכיבי התביעה הינם יתרת התשלום החוזי; חיוב בגין שינוי המפרט; חיוב בגן פיקוח עליון; חיוב בגין שעות נוספות וכן סך של 3,000$ ששולמה על ידי התובעת לחברת ביטוח עליון (כך לטענתה בסעיף 24.3 לכתב התביעה), בשל הצורך להתגונן מול תביעת הנתבעת.

5.הנתבעת הגישה כתב הגנה וכפרה בחוב הנטען. לשיטתה, התביעה שהוגשה על ידי התובעת נועדה אך ליצור משקל נגד לערעור שהוגש על ידי הנתבעת. לגופם של דברים טענה הנתבעת כי אין מקום להפחית את ההנחה שניתנה ללא קשר להיקף העבודה, מכאן שיתרת התמורה החוזית שנותרה לתשלום עומדת על כ – 10,000 ₪ בלבד. הנתבעת מציינת כי סכום זה לא שולם לנוכח הטענות שהעלתה הנתבעת בקשר לביצוע העבודות, אם כי טוענת שהייתה נכונה להפקיד את הסכום בנאמנות במהלך שנת 2007, אך התובעת לא קיבלה הצעה זו, ראו נספח 2 ו-3 לתצהיר מנהל הנתבעת, מר נסים בג'יו.

6.עוד דחתה הנתבעת את דרישות התובעת בקשר לתשלום בגין פיקוח עליון – לשיטתה סכום זה נכלל בתמורה החוזית; הנתבעת דחתה את הדרישה לתשלום בגין שינוי המפרט, לשיטתה כלל לא אישרה את המפרט הראשון שנשלח ולכן אין מקום לחיוב, בנוסף ולחלופין מדובר בדרישה מוגזמת ומנופחת; הנתבעת דחתה את דרישת התובעת לתשלום בגין שעות נוספות וטענה כי אם בכלל מתייחסת התובעת לשעות שהושקעו בטיפול בתביעה המשפטית ואין כל מקום לבצע תשלום. לגבי ההשתתפות העצמית טענה הנתבעת שכלל לא הוכח שהתובעת נשאה בה ולפיכך אין מקום לבצע החזר.

7.הצדדים התייצבו בפניי לישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 29/10/12. שני הצדדים הסכימו כי יש להמתין לתוצאות הערעור, כיוון שהכרעה בו תשפיע על היקף המחלוקות בתיק. במקביל, ניתן צו להשלמת הליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית.

8.ביום 3/1/13 נדחה (בהסכמה) הערעור אשר הוגש על ידי הנתבעת; הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית אך הגיעו להסכמה דיונית לפיה מוותרים הם על חקירות המצהירים וכי יגישו את סיכומיהם על יסוד החומר הקיים בתיק. כמו כן, לאחר מתן פסק הדין בערעור שילמה הנתבעת לתובעת על חשבון התמורה החוזית סכום של 12,000 ₪ כולל מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הצדדים הגישו את סיכומיהם, והתובעת, בסיכומיה, צמצמה את תביעתה לשלושה ראשי נזק בלבד: החיוב בגין שינוי המפרט; החזר ההשתתפות העצמית וכן הוצאות משפט. הנתבעת הגישה את סיכומיה וטענה כי אין מקום לביצוע התשלומים המבוקשים; תמהה על כך שבהינף קולמוס ויתרה התובעת על החיוב בגין השעות הנוספות וטענה כי אם יש מקום להטיל חיוב בהוצאות משפט אזי יש להטילו דווקא על התובעת, שכן זו סירבה להצעה שהועלתה כבר בשנת 2007 להפקדת הכספים בנאמנות ואף בחרה להגיש תביעה מנופחת על סכום של מעל 100,000 ₪, כשבסופו של יום שולם סכום של 10% בלבד מסכום התביעה.

9.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים ובסיכומיהם, בפסק הדין ובפסק הדין בערעור, קובעת אני שמעבר לתשלום בוצע על ידי הנתבעת לאחר הגשת התביעה היא אינה חייבת לתובעת דבר ולפיכך דין יתרת התביעה להידחות, ללא צו להוצאות, להלן נימוקיי.

10.למעשה עליי להידרש אך ורק לנקודות אשר נותרו במחלוקת בין הצדדים, ואלו מצומצמות ביותר. איני מוצאת מקום להטיל חיוב בגין שינוי המפרט: בעניין זה אני שבה ומפנה להוראת סעיף 6.1 להצעת המחיר הקובע כדלקמן: "במידה ונדרש לערוך שינויים בתוכניות לאחר שאושרו ע"י המזמין, נחייב אתכם בנפרד לפי השקעת העבודה ובתעריף של 220 שקל לשעה". כלומר, תנאי לחיוב הנוסף הינו אישור התוכניות על ידי המזמין. בג'יו הכחיש בתצהירו שהאישור כזה ניתן, ראו סעיפים 18- 28 לתצהירו וכן נספחים 2-6 לתצהיר. דבריו אלו לא נסתרו, לא הוצגה כל ראיה המלמדת על אישור התוכניות המקוריות על ידי הנתבעת ומשכך – אין מקום להטיל חיוב נוסף כמבוקש.

11.בכל הנוגע לדרישת השיפוי בגין ההשתתפות העצמית – נשים אל לב כי בכתב התביעה (סעיף 24.3 ) בחרה התובעת לציין כי שילמה את ההשתתפות העצמית; לעומת זאת בסעיף 19 לסיכומים מצוין: ".. ועתידה לשאת בהשתתפות העצמית". יש לזכור כי פסק הדין ניתן כבר ביום 13/11/11, והערעור נדחה ביום---. ניתן להניח כי חברת הביטוח הייתה גובה את ההשתתפות העצמית זה מכבר, ואם הדבר לא נעשה עד היום, אזי גם לא יעשה. בנוסף ולחלופין יש לזכור כי התובעת ווישקין זכו להוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. אם אכן הגנתם נוהלה על ידי חברת הביטוח, אזי זו זכתה לקבלת הכספים הללו. מהטעמים הללו, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום ההשתתפות העצמית שכלל לא הוכח ששולמה.

12.בכל הנוגע להוצאות משפט – אכן לאחר הגשת התביעה שולם סכום נוסף של 12,000 ₪, ולכאורה יש מקום לפסיקת הוצאות יחסיות. עם זאת יש לזכור כי הנתבעת הציעה להפקיד את הסכום בנאמנות עוד בשנת 2007, אך התובעת לא קיבלה הצעה זו; לנתבעת היו טענות בנוגע לטיב העבודה, ומשכך עיכבה את יתרת התשלום החוזי. הנתבעת לא כבשה את טענותיה אלא ניהלה שני הליכים משפטיים והאמינה בצדקת טענותיה, תוך העלאת טענת קיזוז.

13.לא זו אף זו, סבורתני כי אכן מרבית הדרישות שנכללו בכתב התביעה אינן במקומן – כך, לאור האמור בסעיף 2.3 להצעת המחיר, לא היה מקום להוציא דרישה נפרדת בגין פיקוח עליון; כך, לאור סעיף 6.1 לא היה מקום להוציא דרישה בגין שינוי המפרט; כך, לאור סעיף 4.2 ו – 6.2 לא היה מקום לבטל את ההנחה שניתנה, שכן הצעת המחיר אינה מתנה את ההנחה בהיקף העבודה; כך, לא היה מקום לדרוש חיוב כה גבוה בגין שעות נוספות, דרישה שהתובעת עצמה חזרה בה בעת הגשת הסיכומים.

14.מכל הטעמים הללו בחרתי לקבל את התביעה באופן חלקי, בכך שהתשלום שבוצע לאחר הגשת התביעה כ"תשלום שאינו שנוי במחלוקת" הביא לסיומה המלא של התביעה. לאור האמור בסעיפים 12 ו-13 לעיל, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין בדואר.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ד, 01 יוני 2014, בהעדר הצדדים.