ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
20665-12-12
23/05/2013
|
בפני השופט:
צחי אלמוג
|
- נגד - |
התובע:
לירון לנגר
|
הנתבע:
1. מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ 2. אלדד שמח 3. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 4.9.12 בה היה מעורב אוטובוס הנתבעת 1 נהוג על ידי הנתבע 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3.
התובע העיד כי עמד בנתיב הימני ברחוב סוקולוב ברמת השרון והמתין ליציאת רכב מכניסה לחניית בניין מגוריו, שאליה הוא עתיד להיכנס. באותו הזמן שעת ערב, נהג האוטובוס עקף או ניסה לעקוף אותו בעודו ממתין, השלים את העקיפה בצורה לא מושלמת ופגע בכנף השמאלית קדמית ותלש את הפגוש ממקומו. הוא טען כי האמור בכתב ההגנה כאילו נסע לאחור אינו נכון שכן הוא ניסה להכנס לחניון הבית בו הוא גר ועל כן אין כל סיבה שיעמוד וייסע לאחור כדי להכנס לחניית הבית.
הנתבע 2 העיד כי נסע ברחוב סוקולוב בנתיב השמאלי מאחר והנתיב הימני היה עמוס בשעות אלה. יש המון מכוניות שמנסות למצוא חניה בנתיב הימני. הוא ראה מרחוק את הרכב של התובע מאותת, והבין שהוא מחפש להיכנס לתוך חנייה. הוא האט ונשאר בנתיב השמאלי, וחלף על פני רכב התובעת. החלק הקדמי של האוטובוס עבר אותו ושלב מסוים הרגיש מכה בצד ימין של האוטובוס. הוא הבחין כי רכב התובע ניזוק בפגוש השמאלי ונתלש בצד שמאל.
לאחר שבחנתי את עדויות הנהגים והתמונות שהוצגו החלטתי לקבל את התביעה.
תמונות הנזק ברכב התובעת מראות כי חלקו השמאלי של הפגוש נתלש כלפי חוץ ואף נשבר קרוב לאמצעיתו. סוג פגיעה כזה תואם את עדותו של התובע כי רכבו עמד וכי האוטובוס חלף ותוך כדי כך פגע ותלש את הפגוש מקומו. פגיעה זו מלמד כי התלישה היא כלפי חוץ, כלומר תוך כדי תנועת האוטובוס קדימה בעוד רכב התובע עומד.
עדותו של התובע לא נסתרה בחקירה הנגדית. מהימנה עליי עדותו כי המתין כדי להכנס לביתו, ומאחר והוא גר שם, הרי שאך טבעי הוא כי ימתין לפני הכניסה לחניית הבית, כלומר, שעליו לפנות ימינה (כדי להכנס לחניית הבנין) ואין לו כל סיבה לנסוע לאחור, שכן הוא מכיר ויודע בדיוק לאיזו חניה עליו להכנס. הנתבע לא ידע להעיד האם אכן התובע נסע לאחור ודבריו כי הוא מניח שכך היה אינם אלא סברה והשערה שאינן קבילות.
נסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי רכב התובע עמד והמתין להכנס לחניה ואילו האוטובוס עקף אותו והשלים את העקיפה בחוסר זהירות וכך פגע ברכב התובע ותלש את הפגוש.
על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך 5,502 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.12.12 ועד התשלום בפועל. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים.