למברג נ' יקוטיאלי ואח'

פסק דין

בדיון מיום 20.3.2014 הסכימו הצדדים לכך שפסק הדין בתביעה הנדונה יינתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כך לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כן הוסכם, וכי פסק הדין יינתן על סמך כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט.

על-פי הסכמה זו ניתן פסק הדין.

התובע הוא בעלים של בית שהושכר לנתבעים במשך שנים רבות. משביקש התובע להפסיק להשכיר לתובעים את הבית, לא נעתרו הנתבעים לפנייתו לפנות את הבית והוא נדרש להגיש נגדם תביעת פינוי. בעקבות תביעה זו הוסכם בין הצדדים על המועד שבו יפנו הנתבעים את הבית, אך בסופו של דבר הם פינו אותו במועד מאוחר מזה שעליו הוסכם.

בתביעה הנדונה תבע התובע מהנתבעים לפצותו בסכום של 300,000 ₪ וזאת בשל שורה של נזקים שלטענתו, הסבו התובעים לביתו ובשל הפרת התחייבויות מצד הנתבעים, כלהלן: סך של 90,000 ₪ עבור נזקים שעל-פי הנטען, הנתבעים גרמו לבית; סך של 71,500 ₪ עבור דמי שימוש ראויים עבור התקופה שמעבר למועד שעליו הוסכם מלכתחילה שהבית יושכר לנתבעים (התקופה שמתום תקופת השכירות על-פי החוזה ועד הפינוי בפועל); סך של 3,728 ₪ עבור שכר השמאי שהגיש חוות-דעת מומחה מטעם התובע; סך של 250,000 ₪ עבור הפסד נטען בגין ירידת ערך הבית בשל נזקים שגרמו הנתבעים. סך כל הסכומים הוא 426,628 ₪, אולם בשל סכום אגרת המשפט שנדרש התובע לשלם, הועמדה התביעה על סך של 300,000 ₪.

בחנתי את כל טענות הצדדים ואת ראיותיהם, לרבות התצהירים מטעם שני הצדדים, חוות-דעת המומחה מטעם התובע, נספחי התצהירים וכתבי הטענות ובין השאר, גם את סכומי דמי השכירות שהוסכם כי ישולמו, המסמכים שהגישו הנתבעים לתמיכה בסכומים ששילמו בפועל, חוות-דעת המומחה מטעם התובע והראיות באשר לדמי השכירות ששולמו בנכסים הסמוכים. כמו כן בחנתי בין השאר, גם את הטענות והראיות התומכות בנזקים שעל-פי הנטען נגרמו לנכס ולעומת זאת את הראיות כי רוכש הנכס שיפץ את הבית כולו, באופן שביטל במידה רבה את הנזקים שנגרמו לנכס, ככל שנגרמו.

על יסוד בחינת כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי על דרך הפשרה, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 52,000 ₪.

סכום זה כולל גם שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט.

כדי לאפשר לנתבעים לשלם את הסכום במועד, הוא ישולם תוך שישים יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.