לם ואח' נ' ספקטור ואח'

החלטה

בפניי בקשה למחיקת התביעה על סף.

התובעים , עורכי דין, טוענים, כי הנתבעים שכרו את שירותיהם להתקשרות בעסקת מקרקעין ועל פי טענת התובעים בכתב התביעה הוסכם כך:

"בין הנתבעים לתובעים סוכם כי שכר טרחתם של התובעים יעמוד על 1% בצירוף מע"מ מהתמורה שתשולם עבור רכישת הבניין היינו סך של 210,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין."

טוענים הנתבעים כי משלא נמכר הבניין , פשיטא שלא התקבלה כל תמורה ולפיכך, גם אם יוכיחו התובעים את כל רכיבי התביעה לא יהיו זכאים לקבלת כל סעד מביהמ"ש.

עוד נטען, כי המדובר בהסכם המותנה בחתימה להסכם לרכישת בניין, ומשלא נחתם הסכם הרכישה הרי לא התקיים התנאי.

סעיף 28 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי:

"28. סיכול תנאי

(א)   היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו."

לכאורה, על פי האמור בכתב התביעה, כל הפרטים לרכישת הבניין הוסכמו, ועוד נטען, כי הנתבעים לא השלימו את רכישת הבניין בשל גחמה ומנימוקים לא ענייניים.

בשלב הזה ביהמ"ש אינו עוסק בטענות העובדתיות, האם נכרת הסכם שכ"ט?, האם בוצעו העבודות המשפטיות השונות שהתבקשו על פי ההסכם?, מה הנסיבות של אי כריתת הסכם הרכישה?, וכד', שאלות אלה, ככל והצדדים לא ישכילו להגיע להסכם ביניהם, תתבררנה כדבעי במהלך הדיון לגופו של עניין, ואין ביהמ"ש נדרש אליהן בשלב הזה.

כך לא נדרשתי לטענות האחרות שלדעתי מערבבות טיעונים בעובדה מלבד טיעונים משפטיים, כגון הטענה, בסעיף 6 לכתב התשובה, כי שכר הטרחה אמור להיות משולם על ידי הרוכשים הפוטנציאליים ינוכה מהסכומים שעל פי הטענה הנתבעים חייבים, כאשר הנתבעים טוענים שלא היו מעורבים בהסדר זה, ובשלב זה ביהמ"ש אינו יכול לקבוע כממצא עובדתי, האם הנתבעים היו או לא היו מעורבים בהסדר, מהי מידת מעורבותם, ומהי המשמעות לכך.

אשר על כן, אני סבורה כי אין מקום להורות על מחיקת התביעה על סף.

הנתבעים יישאו בהוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי בסכום של 1,500 ₪.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"א, 08 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.