חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

לישראל יש סמכות שיפוט לגבי הימורים באינטרנט גם אם מרכז הפעילות של החברה ממוקם בגיברלטר

תאריך פרסום : 30/01/2007 | גרסת הדפסה
מ
בית משפט השלום ראשון לציון
1106-07
29/01/2007
בפני השופט:
אברהם הימן

- נגד -
התובע:
משטרת ישראל
עו"ד יחידה ארצית לחקירות הונאה
הנתבע:
קרלטון מיכאל
עו"ד שריג דמארי
החלטה

הרקע העובדתי.

מיכאל קרלטון, (להלן - "החשוד") אזרח אנגליה, הינו אחד ממנהלי חברה זרה - "ויקטור צ'נדלר" (להלן - "החברה") הרשומה  ופועלת בגיברלטר ואשר עיסוקה בין היתר בהפעלת אתרי הימורים באינטרנט. שרתי החברה ככל שענין זה רלבנטי לענין בו אנו עוסקים, ממוקמים בגיברלטר, ולמעשה מרכז פעילותה ועסקיה של החברה, מצויים שם.

ביום 10.1.07 הובא החשוד לבית המשפט, לאחר שעוכב על ידי משטרת ישראל ( היחידה הארצית לחקירות הונאה). בין הצדדים אשר יוצגו על ידי קצין משטרה וסניגורו של החשוד, הובעה הסכמה כי החשוד ישוחרר בערבות, של התחייבות עצמית והפקדה כספית, ובכפוף לכך, יותר לו לצאת את הארץ. בדיון לפני, בו הוחלט על תנאי הערבות, כאמור, הוסכם כי הצדדים יטענו טענותיהם המשפטיות באשר למהות הענין, למעשה באשר לקיומה או אי קיומה, לכאורה, של עבירה פלילית.

לנוכח המחלוקת בין הצדדים, אשר עיקרה היא מחלוקת משפטית מובהקת, מצאתי כי ראוי לדחות הדיון על מנת ליתן הזדמנות למשטרה  להיות מיוצגת ע''י משפטן מטעם המדינה. ואכן, למחרת היום התייצב נציג מפרקליטות המדינה, אשר הביע עמדתה המשפטית של המשטרה, למעשה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. 

המשטרה פתחה בהליכי חקירה כנגד החשוד וכנגד החברה  אותה הוא מנהל, בחשד של אירגון או עריכת משחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין. הואיל בהליך חקירה עסקינן ,הרי שלמותר לציין כי בחומר חקירה היוצר "חשד סביר" כמשמעותו על פי דין, אנו דנים. על פי חומר החקירה שבתיק החקירה, עולה כי קיים חשד סביר שהחברה והנאשם עסקו באירגון ועריכת הימורים באמצעות האינטרנט. האתר שבבעלותם מכונה VCCASINO"". או בכינוי נוסף "קזינו ויקטור צ'נדלר".

על פי החשד, כפי שעולה מחומר החקירה מתיק החקירה, כל משתתף המצוי לפני מחשב ומסכו, המחובר לרשת האינטרנט במקומות שונים בעולם, לרבות בישראל, ונכנס לאתר החברה, עולה בידו לשחק משחקים אסורים, כלשון החוק, ובלשון פשוטה וברורה מהמר על כספו.

אין חולק על כך, ששרתי האתר, כאמור לעיל, אינם מצויים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל אלא מחוץ לתחום השיפוטי של ישראל. אין חולק כי מפעילי האתר לרבות תחזוקת השרתים, אינם פועלים בתחום שטח ישראל. הכנסות החברה מההימורים מופקדות בחו''ל. תשלום רווחי הימורים למהמרים זוכים, מועברים מחו''ל ליעדם. הנחה המוצא היא שפעילות החברה בגיברלטר חוקית וההימורים אינם אסורים שם.

טענות הצדדים.

טוען החשוד כי, למעשה אין למדינת ישראל זיקה אליו במובן הפעלת סמכותה לאכוף החוק הפלילי על החברה ומנהליה. העובדה שהמהמרים מבצעים הימוריהם בישראל, באתר האינטרנט של החברה, אין בה כדי לשכלל סמכות השיפוט על פי החוק. לטעמו ושיטתו ככל שהוא פועל על פי חוק במקום בו מרכז עסקיה של החברה, הרי אין הוא עובר עבירה והחוק הישראלי, אינו יכול לשנות עובדה זו. לפיכך, בהעדר הוראת חוק פלילי החלה על מעשיו, ממילא אתה אומר שאין בנמצא חשד לביצוע עבירה פלילית, ובאין חשד כאמור, אין תוקף לתנאי שחרור בערובה, ויש לבטלם.

מנגד טוענת המשטרה כי יש גם יש סמכות שיפוט על החברה והחשוד. לפי שמתוך חומר החקירה עולה, כי בתחום השיפוט הטריטוריאלי נעשות על ידי החברה לרבות החשוד פעולות של אירגון ופירסום שמטרתן קידום ההימורים באמצעות האינטרנט. ומשום כך, ראשית עבירה של פירסום הימורים נעברה בישראל. שנית, למצער, מנסיבות המקרה עולה כי  "מקצת" מהעבירה נעבר בארץ ומקצת בחו''ל ולפי לשון סעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, הרי זו "עבירת פנים". על עבירת פנים יחולו דיני העונשין של מדינת ישראל.

השאלה שבמחלוקת.

אכן, שאלה לא פשוטה לפנינו אשר נראה כי טרם נדונה בבתי המשפט.

על מנת להמחיש השאלה שלפני מצאתי להציג שתי דוגמאות הנסמכות על שתי מערכות עובדתיות ונסיבתיות.

הדוגמא הראשונה. אזרח ותושב  ישראל, מטייל באחת מארצות הים אשר בה מצויים ומתקיימים הימורים בבתי קזינו חוקיים. בעודו מהלך ברחובה של עיר, קולטות עיניו שלטי פירסום מאירי עיניים, המציעים לו הצעות מפתות להימורים. האיש בוחר באחד מבתי הקזינו על פי שלטי הפירסום, מגיע לפתחו, נכנס בשעריו, מתקבל במאור פנים, בכיבוד ושתייה נדיבה, מובל אל אחד משולחנות הרולטה, לאחר שרכש אסימוני משחק, מתיישב ומהמר על המספרים שבגלגל הרולטה. פעמים מרוויח ופעמים מפסיד כסף. סופו של יום, עוזב את הקזינו. אם הרוויח הרי הוא שמח וטוב לב, אם הפסיד יהא עצוב.

דוגמא שניה. אותו אדם, בחזרו ארצה לישראל ובהתהלכו בעיר מגוריו, נתקל בשלטי חוצות מאירי עיניים, המציעים לו ביקור בקזינו, ללא נסיעה לחו''ל. כל שעליו לעשות הוא להיכנס לחדר שבביתו  מצוי מחשבו האישי, להתחבר לאינטרנט אל כתובת האתר, זו המפורסמת על גבי שלטי החוצות ולאחר שכך יעשה, יכנס בשעריו (הוירטואליים) של האתר למעשה של הקזינו. שם יקדמו פניו הסברים והצעות בשפה העברית יבהירו לו ללא השארת אף לא סימן שאלה אחד, כיצד יהמר בקזינו הווירטואלי. לאחר שיקרא ההסברים ויבין טכניקת ההפעלה, אזי, מן הסתם, באמצעות העכבר המחובר למחשבו, ישוטט בקזינו. ירכוש נקודות זכות, או יפקיד סכום כסף בחשבון שיפתח בקזינו, תוך שהוא מחייב את כרטיס האשראי שלו,ובאמצעות העכבר יקליק על מקום המציין משחקי רולטה, ובעודו יושב על כיסאו שבחדרו, כאמור, יהמר על המספרים המצויים על גלגל הרולטה.

ההימור ייעשה באמצעות לחיצה על לחצני העכבר במקומות הנכונים על מסך המחשב. וגם כאן, יש וירוויח כסף שאז יזוכה בחשבון כרטיס האשראי שלו, אם יפסיד בהימוריו הרי יחייב כרטיס האשראי, או יחויב החשבון שפתח בקזינו. בסופו של יום, ילחץ באמצעות העכבר על המקום המתאים במסך וייצא מהאתר. הרוויח כסף יהיה שמח, הפסיד יהיה עצוב.

ישאל השואל, האם יש הבדל בין שני אלה? הרי למעשה בשניהם ביקר בקזינו והימר. האם יש הבדל בין הכניסה הפיסית לקזינו בחו''ל, לבין הכניסה הוירטואלית באמצעות המחשב המצוי בביתו? אכן, יש והאווירה שונה, זו שבחדרו חסרת רעשי סיבוב גלגל הרולטה, צהלות הזוכים, אמרי עידוד של הצופים, צלילי קשקוש האסימונים וכו'. אלא שגם בענין זה שמענו על אתרים אשר כפי המכונה  "טכניקת מולטימדיה", יידעו ליתן מענה וירטואלי עד כי ידמה אדם שמצוי הוא בקזינו אמיתי.  אך האם האווירה היא העושה את ההבדל המהותי?

אכן, ההבדל הבולט לעין, ככל שמעיינים אנו בשתי הדוגמאות הוא בכך, שפעילות ההימורים שבדוגמא הראשונה, כל כולה נעשית בטריטוריה של מדינה זרה, אשר מחילה הדין שלה על מערכת עובדתית זו. ככל שהעובדות מתייחסות לשטח שמחוץ לשטח המדינה אזי ברור הוא, שבהעדר הוראת חוק מיוחדת, אין הדין הישראלי חל. ואילו בדוגמא השנייה, העובדות הרלבנטיות מתייחסות לשתי טריטוריות שונות מבחינת תחולת דינים, דהיינו לשתי יחידות משפטיות שונות. דין אחד חל במקום בו יושב המהמר ודין אחר במקום בו מצוי אתר ההימורים הווירטואלי דהיינו מקום הימצא שרתי האינטרנט. המהמר יושב כאמור בישראל, אלא שמהמר הוא מרחוק במקום (או שמא נאמר "אל מקום") בו ההימור מותר.

השאלה שיש לתת עליה הדעת היא משפטית מובהקת. האם קיים שוני מהותי משפטי בין שתי הדוגמאות, או שמא בשתי הדוגמאות, דין אחד להם, שכן עריכתם ואירגונם של ההימורים הם בחו''ל. או שמא קיים שוני מהותי בין שתי הדוגמאות. ואם אכן, קיים שוני, מה נפקותו לענין תחולת הדין הפלילי, אם בכלל קיימת תחולה? לשם  דיון ומענה לבעיה ראוי תחילה לבחון הוראות חוק העונשין הרלבנטיות. ואלה הן הוראות החוק:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ