ליסקוביץ ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בתאריך 26.11.12, בשד' ווג'ווד שבחיפה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת 1, הנהוג על ידי התובע 2 (להלן: "התובע") ובין רכב הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), הנהוג על ידה והמבוטח על ידי הנתבעת 1.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת התובע על אופן קרות התאונה וקובעת כי זו התרחשה כאשר התובע היה בעצירה מוחלטת, במורד הרחוב, בעקבות רכבים שנעצרו לפניו.

בעומדו כך, הנתבעת פגעה עם הפינה השמאלית של הפגוש האחורי שלה בדופן האחורי שמאלי של רכב התובע, ליד מיכל הדלק שלו.

הנני קובעת כי הנתבעת פגעה ברכב התובע בעת שביצעה פניית פרסה מימין לשמאל כיוון נסיעת הרכבים במורד הרחוב, ולצורך השלמת פניית הפרסה נסעה לאחור ופגעה ברכב התובע המצוי, כאמור, בעצירה מוחלטת, בנתיבו שלו.

הנני דוחה מכל וכל את עדותה של הנתבעת, כאילו השלימה את פניית הפרסה במהלך אחד ועצרה את רכבה, כאשר חזיתו מופנית לכיוון הנסיעה שאליו ביקשה להגיע, למעלה הרחוב, וכי התובע הוא שנסע לאחור ופגע ברכבה שלה.

הנני קובעת כי הנתבעת לא העידה אמת בביהמ"ש.

הנתבעת הציגה תצלום של אופן עצירת רכבה בכביש, לאחר סיום פניית הפרסה על ידה, הוא התצלום נק/3.

ברם, תצלום זה הינו שיחזור ולא צולם במקום התאונה, במועד התאונה, כאשר הנתבעת עזבה את מקום התאונה בנסיעה.

יש לציין כי גם מהתצלום נק/3, כפי שהנתבעת ביקשה לקבוע כי נעצר עובר לתאונה, עולה כי הנתבעת טרם השלימה לחלוטין את ביצוע פניית הפרסה ועדיין חלק מחזית רכבה לא היה מופנה לנתיב הנסיעה שאליו ביקשה להיכנס.

זאת ועוד, אף הסברי הנתבעת מדוע עצרה את רכבה, לדבריה, לאחר שכבר סיימה את פניית הפרסה וכאשר לא היתה כל מניעה כי תמשיך לנסוע ישר קדימה – אינם ברורים והינם חסרי היגיון.

הנתבעת העידה לעניין זה כי "נעצרתי במצב כמו שנראה בתצלום שאני מציגה (נק/3) כדי לבדוק שרכבים שיורדים בירידה לא יפגעו בי בחזית" (עמ' 3 ש' 17-18 לפרוט').

והרי אין כל חשש כי רכבים היורדים במורד הרחוב והנמצאים במסלול הנסיעה הנגדי לזה שבו מצויה הנתבעת, לטענתה, יפגעו בחזית רכבה, כאשר הינן יורדים במורד הרחוב ונוסעים במסלולם ולא היה כל מקום כי הנתבעת תעצור את רכבה כדי לבדוק את דרך נסיעתם של הרכבים האחרים, כאשר הדרך לפנים פתוחה בפני הנתבעת וזו לא העידה כי ראתה רכב הנוסע במורד הרחוב וחודר למסלול הנסיעה שלה, דבר המחייבה לעצור.

מעבר לנדרש, הנני קובעת כי סימני הנזק שברכבים מתיישבים, באופן מלא, עם גירסת התובע על אופן קרות התאונה והינם כמעט בלתי אפשריים בהתחשב בטענות הנתבעת.

כאמור, הנתבעת טוענת שלא עשתה את פניית הפרסה בשלבים.

משמע – בנסיעה רצופה.

ברם, הדיווח שלה על התאונה לחב' הביטוח מטעמה, כפי שהוגש וסומן נק/6, אינו מתיישב עם טענותיה בביהמ"ש.

בדיווח זה, כתבה שהתאונה ארעה "בעת שביצעתי את פניית הפרסה" וללא כל טענה כי היתה בעצירה או כי לא נסעה לאחור.

על סמך כל הנ"ל, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתה הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבעת, שבמהלך ניסיונה לבצע פניית פרסה בכביש, נסעה לאחור, חדרה לתוך מסלול הנסיעה הנגדי ופגעה ברכב התובע שהיה בעצירה מלאה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובעים נזקים 1,755 ₪.