פסק דין
1.ראשיתו של הליך זה בתביעה בסכום קצוב מכוח סעיף 81 א (1) לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967, בסך של 4,419.17 ₪, אשר הגישה התובעת נגד הנתבעת בגין אי תשלום חשבונית מס שמספרה 289/08 ושסכומה 3,950 ₪, אשר הוצאה בגין שירות שסופק, לפי הטענה, לנתבעת. ביום 04/01/11 ניתנה לנתבעת רשות להגן ובשים לב לסכומה התנהלה התביעה בסדר דין מהיר; בהתאם לתקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.
טענות התובעת
2.כאמור בכתב תביעתה, התובעת הינה חברה לאספקת ואחזקת מכונות צילום, מדפסות, פקסימיליות וכן אספקת מוצריהם הנלווים, כגון: מחסניות דיו, טונרים. הנתבעת הזמינה מן התובעת מוצרים שונים. בגין הזמנה מיום 22/04/08 לא שילמה הנתבעת את התמורה המוסכמת בין הצדדים, וזאת כמפורט בחשבונית מס שמספרה 289/08, אשר צורפה לכתב התביעה וסומנה כנספח א'. חשבונית זו עומדת בבסיס כתב תביעה זה (להלן: "החשבונית").
טענות הנתבעת
3.לשיטת הנתבעת, היא אכן רכשה מעת לעת מוצרים שונים בהיקפים כספיים גדולים מן התובעת ושילמה את עלותם, אולם, לשיטתה, מעולם לא הזמינה או קיבלה את המוצרים נשוא חשבונית 289/08 מיום 22/04/08. הנתבעת ציינה, כי לא אישרה בחתימתה על גבי החשבונית האמורה את קבלת המוצרים והחתימה המופיעה על גבי החשבונית איננה חתימת הנתבעת או מי מעובדיה. עוד ציינה הנתבעת, כי על פי נהליה, בעת קבלת מסמך או סחורה, הנתבעת חותמת בחתימתה על אישור קבלת הסחורה תוך ציון שם המקבל.
דיון
4.ביום 06/06/11 התנהלה ישיבת הוכחות שבמסגרתה נחקר נציג התובעת מר אורן קובי (להלן: "קובי"). מטעם הנתבעת נחקר נציג הנתבעת, מר ירון יצחק (להלן: "יצחק"). ההפניות להלן הן לפרוטוקול ישיבה זו.
5.המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה האם הציוד נשוא החשבונית מספר 289/08 התקבל אצל הנתבעת אם לאו, באופן המחייב את הנתבעת לשאת בתשלומה. וכך, החשבונית האמורה נושאת חתימה אשר לא זוהתה על ידי מי מן הצדדים. המצהיר מטעם הנתבעת הצהיר בסעיף 7 לתצהיר התומך בהתנגדות לתביעה בסכום קצוב מטעם הנתבעת (להלן: "ההתנגדות"), כי: "הנתבעת לא שילמה לתובעת את הסך האמור, נשוא החשבונית, שכן מעולם לא הזמינה וכן לא קיבלה את המוצרים נשוא החשבונית". יצוין, כי גרסתה זו של הנתבעת נמצאה מהימנה עליי משלא נסתרה בחקירה נגדית ומשנתמכה במסמכים נוספים אשר בהם עלתה גרסתה העקבית של הנתבעת.
ביום 20/10/08 שלחה הנתבעת מכתב תשובה למכתב הדרישה הראשון שהופנה אליה על ידי התובעת ובו ציינה, כי לא תוכל לשלם את החשבונית האמורה עד אשר לא יומצא אישור של שם מקבל הסחורה. הווה אומר – כבר בעת דרישתה הראשונית של התובעת הכחישה הנתבעת, כי מי מטעמה חתום על גבי החשבונית וביקשה לדעת זהותו של הגורם החתום. יצוין, כי גרסה דומה עלתה במכתבה של הנתבעת מיום 31/12/08, כמו גם במכתבה מיום 07/04/10 (מענה לדרישת התשלום השלישית שנשלחה על ידי התובעת): "להווי ידוע לכם, כי חשבון מרשתכם מס' 289/08 לא אושר על ידינו, שכן, על פי ממצאינו, הסחורה מעולם לא סופקה לנו. אישור הקבלה שהעתקו הועבר אלינו אינו נושא חתימת מי ממשרדנו ואינו נושא חותמת חברתנו. הודעה בכתב כאמור הועברה למרשתכם כבר (צ"ל: ביום – ט.ל.) 8 באוקטובר 2008. צר לנו, כי מרשתכם ממשיכה להטרידנו מבלי לספק אישור על כך שהסחורה סופקה". התובעת מצידה לא טרחה לייתן מענה לשאלה האמורה.
גרסה עקבית זו עלתה גם בחקירתו הנגדית של יצחק (ר' עמ' 4 שו' 14-16 ובהמשך שו' 24-26 לפרו').
6.התובעת מצידה לא השכילה להוכיח, כי אכן, הציוד נשוא החשבונית נמסר לידי הנתבעת והתקבל על ידה. התובעת לא הציגה כל גרסה באשר לשאלה מי מסר מטעמה לנתבעת את המוצרים נשוא החשבונית, כמו גם מי קיבל אותם מטעם הנתבעת וחתם על קבלתם, וכלשונו של קובי – "אני לא מפענח חתימות" (ר' עמ' 2 שו' 20 לפרו'). באשר לזהות מוסר הסחורה מטעם התובעת, טען קובי בסתמיות, כי אין באפשרותו לאתר את שם השליח הספציפי שמסר מטעם התובעת את המשלוח לידי הנתבעת (ר' עמ' 3 שו' 10-22 לפרו'). דא עקא שבפני בית המשפט לא הוצג כל מסמך לתמוך בטענה זו – בדבר ניסיון לאתר את השליח - שלא צלח. התובעת לא הציגה פנייה לחברת השליחויות, שיש להניח שמנהלת רישום אודות המשלוחים המבוצעים על ידה. עוד יצוין, כי הגם אם סמוך למועד הדיון היה קושי לאתר את השליח המסוים שמסר את הסחורה לידי הנתבעת, הרי שבוודאי שפנייה כזו יכולה הייתה להיעשות בחודש אוקטובר 2008, עת ביקשה הנתבעת בראשונה (וזאת בסמוך למועד המשלוח) לדעת מיהו מקבל הסחורה. דבר זה ניתן היה לבירור פשוט באמצעות השליח מוסר הסחורה. יוער, כי משכשלה התובעת להוכיח שהציוד נמסר על ידה והתקבל אצל הנתבעת, הרי שלא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה.
יוצא, למעשה, כי התובעת לא הציגה כל תזה נגדית לזו של הנתבעת לגבי העובדה, כי הסחורה נשוא החשבונית סופקה והתקבלה.
כן יוער, כי קובי, שהינו מנהל התובעת, בעליה והמצהיר מטעמה, ציין במסגרת עדותו, כי הוא לא טיפל בנושא שבפנינו באופן אישי, וכלשונו: "אני לא יודע, אני לא מטפל בזה, אני הבעלים של החברה, אני בקושי נמצא בחברה. היה מנהל בשם אסף. בגלל זה גם רשום על החשבוניות 'בוצע על ידי אסף' מתוך התוכנה. אני לא יודע מי שלח פקס" (ר' עמ' 4 שו' 4-6 לפרו'). יובהר, כי גם בשוליה של החשבונית נשוא כתב תביעה זה נרשם: "בוצע על ידי אסף". עוד הפנה קובי בעדותו למנהלת החשבונות מטעם התובעת, שהייתה מעורבת גם היא, כך עולה, באירועים נשוא כתב התביעה (ר' עמ' 4 שו' 8-9 לפרו'). התובעת נמנעה מלהביא לעדות את אותם גורמים רלוונטיים, שבניגוד לקובי, ייתכן שיש להם ידיעה ממשית על האירועים בענייננו. הימנעותה של התובעת מהבאה לעדות של גורמים רלוונטיים עומדת, כמובן, לחובתה.
7.נתתי דעתי לטענת התובעת, שהועלתה במסגרת התצהיר מטעם קובי, כי בניגוד לאמור בהתנגדות מטעם הנתבעת (סעיף 7 פסקה שלישית), הרי שהיו מקרים שבהם חשבוניות נשוא הזמנות קודמות בין הצדדים נפרעו ושולמו על אף שהחתימה על גבי ההזמנות / חשבוניות לא הייתה ברורה לנתבעת ולא זוהתה על ידה. התובעת מפנה בהקשר זה לחשבונית מס 32/08 מיום 02/04/08 ולחשבונית מס 53/08 מיום 03/04/08.
הנתבעת נתנה בהקשר זה הסבר מספק ומניח את הדעת, הן במסגרת התצהיר המשלים מטעם יצחק והן במסגרת חקירתו הנגדית. יצחק הבהיר, כי חשבוניות אלה לכתחילה לא שולמו על ידי הנתבעת ומשנשלחו באמצעות הפקס על ידי נציג התובעת, ועל אף שלא זוהתה החתימה על גבי החשבוניות, בוצעה בדיקה פיזית אל מול המלאי הקיים במשרדי הנתבעת ונמצא, כי הטובין נשוא החשבוניות אכן התקבלו במשרדי הנתבעת. משכך, שילמה הנתבעת באופן מיידי את החשבוניות הנ"ל. יצוין, כי על גבי חשבוניות אלה, משנשלחו בשנית, מצויים חתימתו ואישורו של אותו יצחק: "OK, ירון יצחק, 16/06/08". גרסה זו של הנתבעת מתיישבת היטב עם גרסתה הראשונית שלפיה חשבוניות המשולמות על ידה מאושרות על ידי מי מטעמה. ר' גם חקירתו הנגדית של יצחק: "הן שולמו לאחר שביצענו בירור במשרד, אני ביצעתי מול צוות המזכירות שהיו, אם קיבלנו את הסחורה. לאחר שביצענו בדיקה בפועל מול המלאי במחסן וראינו שהטונרים התקבלו, חתמתי על זה והעברתי את זה לאישור, ובגלל זה – החשבוניות הללו שולמו" (ר' עמ' 4 שו' 21-23 לפרו'). בהמשך מציין יצחק, כי באשר לחשבונית בענייננו בוצעה בדיקה והסחורה לא התקבלה (ר' עמ' 4 שו' 24-25 לפרו').
8.מצאתי את גרסת הנתבעת מהימנה, שכן היא תאמה גם את ההתנהלות העסקית הכוללת של הצדדים במשך שנת עבודתם המשותפת, כפי שנטען על ידי הנתבעת ואושר על ידי התובעת. קובי ציין, כי הנתבעת רכשה מהתובעת סחורה בהיקף של כ-10,000 ₪ בחודש בממוצע, במשך כשנה, כי הנתבעת הייתה "לקוח מצוין", כלשונו, וכי למעט חשבונית זו, שילמה את כל הנדרש ממנה.
9.בשולי הדברים אעיר, כי הטענה שהחשבונית נשוא התביעה לא שולמה רק מאחר שהוצאה בשלהי ההתקשרות בין הצדדים וכניסיון של הנתבעת להתחמק ממחויבותה התבררה כחסרת בסיס לחלוטין, זאת משעה שההתחשבנות הסופית בין הצדדים, שבמסגרתה שילמה הנתבעת לידי התובעת סך של 15,511 ₪ (כמפורט בקבלה מס' 571/08), נערכה בחודש יולי 2008, היינו – בחלוף כשלושה חודשים ממועד ביצוע האספקה האחרונה.
10.אני קובעת, אם כן, כי התובעת לא הוכיחה שהציוד נשוא החשבונית נמסר לידי הנתבעת, התקבל אצלה ודבר קבלתו נחתם על ידי מי מטעמה, ומשכך – דין התביעה להידחות.
11.התביעה נדחית. התובעת תשלם הוצאות הנתבעת ושכר טרחת בא כוחה בסך 6,000 ₪.