פסק דין
מבוא
התובעת, ילידת 9.3.36, נפגעה בתאונה שאירעה ביום 29.6.12 בשעה שעלתה בדרגנוע שבקניון התחנה המרכזית בירושלים (להלן: "הקניון"). על פי המתואר בכתב התביעה, מעדה התובעת במהלך העלייה בדרגנוע בשל נוזל שהיה על גרם המדרגות שבו השתמשה. לאחר שמעדה, 'נזרקה באוויר' ונפלה על רצפת הקניון. התובעת סירבה להתפנות באמבולנס שהוזעק למקום על ידי צוות הקניון.
הנתבעת 1, קניון התחנה המרכזית ירושלים, הינה המנהלת ובעלת המבנה של הקניון. הנתבעת 2, חברת נצבא החזקות 1995 בע"מ (להלן: "נצבא"), הינה חברה לייזום, פיתוח, רכישה, מכירה והשכרה של נכסים. הנתבעת 3, איי. אי. ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ (להלן : "המבטחת"), הינה חברת ביטוח אשר במועדים הרלבנטיים ביטחה את נצבא בביטוח אחריות כלפי נזקי צד ג'.
לטענת התובעת אירעה התאונה בשל רשלנותן של הנתבעות 1 ו-2, שלא דאגו להסרת המפגע או להציב שלט אזהרה בדבר המפגע, ואף לא דאגו לחסום את העלייה לדרגנוע עד שיוסר המפגע. עוד טענה כי יש להחיל במקרה זה את סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
התובעת לא צירפה חוות דעת בתחום הרפואה על מנת להוכיח את נזקיה. לכתב התביעה צירפה התובעת רשומות רפואיות, וביום הדיון העידה מטעמה רופאת המשפחה שמטפלת בה.
לטענת הנתבעות יש לסלק את התביעה נגדן על הסף, שכן האירוע לא אירע, ובכתב התביעה לא יוחסה להן כל התרשלות. עוד טענו הנתבעות שיש למחוק את התביעה כיוון שהינה תביעה בגין נזקי גוף והתובעת לא צירפה חוות דעת להוכחת ראשית ראייה לפגיעת גוף. למען הזהירות טענו הנתבעות בכתב הגנתן שמנגנון הדרגנוע אינו מאפשר הצטברות של נוזלים על המדרגות, לפיכך התאונה כפי שתיארה אותה התובעת אינה מתיישבת עם המציאות. הנתבעות הוסיפו וטענו, שככל שהתובעת מעדה, נגרמה המעידה בשל אשמה המוחלט של התובעת.
הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "אגד"), בטענה שהיא האחראית על תחזוקת המתחם שבו התרחשה לכאורה התאונה, ונגד עמישב שירותים בע"מ (להלן: "עמישב"), שהינה חברת ניקיון האחראית מטעם אגד על ניקיון המתחם.
מטעם אגד לא הוגש כתב הגנה. עמישב הצטרפה בכתב ההגנה שהגישה לנטען בכתב ההגנה של הנתבעות - ככל שאין בו להטיל עליה אחריות וככל שאינו סותר את כתב הגנתה. לטענת עמישב היא אינה אחראית על ניקיון המתחם כולו אלא על קומת "אגד" בלבד, ולכן היא אינה אחראית על ניקיון הדרגנועים. נציג עמישב סיכם בסוף הדיון וטען שיש לדחות את ההודעה נגדה כיוון שלחברת עמישב אין כל קשר לניקוי הדרגנוע ולפי ההסכם הם מנקים את קומת הנוסעים והמשרדים - שזו הקומה השלישית – בעוד שהתובעת העידה כי נפילתה הייתה בקומה הראשונה.
הראיות
ראיות התובעת
התובעת פירטה בעדותה את נסיבות התאונה כדלקמן: "אני הייתי למטה, ורציתי לקנות משהו. איך שעליתי את המדרגות, לא הספקתי בום נפלתי. פתאום אני מוצאת את עצמי בתוך הדרגנוע. הרגל שלי היתה מלאה בדם והאצבעות שלי היו מרוסקות. לא ידעתי מה לעשות. לא רציתי ללכת לבית חולים כי בעלי חולה באפילפסיה ולא רציתי לעזוב אותו. הם ניקו לי את הפצעים, ואמרו לי שאם הרגל תתנפח אצטרך ללכת לבית חולים. אמרתי בסדר. הורידו אותי לאמבולנס, הוא היה בתוך אגד... כשראיתי את האמבולנס נבהלתי ואמרתי שיורידו אותי מהר." (עמ' 2 שורות 31-32; עמ' 3 שורות 1-5).
התובעת פירטה בשנית את נסיבות התאונה : "אני הייתי למטה. דיברתי עם מישהי ואמרתי לה שאני רוצה לקנות בגדים לילדים קטנים. היא אמרה שיש בדלתא. אני לא יודעת איפה זה דלתא, איך שהתחלתי לעלות נפלתי. אני לא יודעת ממה נפלתי, אולי היה משהו על הרצפה, אולי נדחפתי. אני לא יודעת. אם הייתי יודעת בדיוק הייתי אומרת. פתאום אני רואה את הרגל שלי מלאה דם. השרשרת שלי נקרעה מהברזלים. כשעליתי על המדרגות לא הייתי עם מקל, הייתי בריאה ולא היה לי כלום. התיק שלי היה על הגב ואני עליתי עם התיק שלי, עם יד אחת על המעקה על המדרגות. אני עולה ופתאום נפלתי, וראיתי את עצמי על הרצפה שוכבת. אני הולכת רק עם נעליים כמו שאני לובשת עכשיו, נעלים סגורות וסוליה ישרה. אני לא הולכת עם עקב. " (עמ' 3 שורות 6-14).
לשאלת נציג הנתבעת 3 באיזה שלב נפלה, השיבה : "באמצע, כי הרגל שלי היתה כולה דם." (עמ' 3 שורה 18). לאחר שהוצגו בפניה תמונות של המקום השיבה "עליתי את המדרגות, עדין לא הגעתי למעלה. אני חושבת שהייתי מעל האמצע, ושנפלתי את כל זה. יכול להיות שדחפו אותי, או שהיה משהו על הרצפה שהחלקתי. קודם כל היו הרבה אנשים." (עמ' 3 שורות 20-22). עוד השיבה ש"נפלתי, כאילו מישהו בא והוציא לי את היד מהמעקה ונפלתי." (עמ' 3 שורה 24).
התובעת ציינה כי עבורה 15 או 16 מדרגות נחשב לחלק העליון של הדרגנוע (עמ' 3 שורה 30). התובעת השיבה כי "אם הייתי מחזיקה לא הייתי נופלת." (עמ' 4 שורה 1). לשאלה אם יכול להיות שמישהו דחף אותה והזיז לה את היד השיבה "למה? זה בכוונה? יש שם ילדים, נערות ונערים שרוצים ללכת מהר, רצו לרדת ואני נפלתי" (עמ' 4 שורה 5).
נציג הנתבעת 3 טען כי לפי תיאור הנסיבות על ידי התובעת לא נאמר שהגורם הוא שמן שהיה במדרגות, ועל כך ענתה "אני לא יכולתי לראות מה היה במדרגות. כשנפלתי לא חיפשתי מה יש במדרגות." (עמ' 4 שורה 12). וכשנשאלה שנית איך זה מתיישב עם גרסתה בכתב התביעה השיבה "או שמן או פרי, יכול להיות שמשהו היה שם. אני לא ראיתי, ואיך שנפלתי לקחו אותי באמבולנס." (עמ' 4 שורה 14).
התובעת העירה לדבריו של נציג צד ג'2 "מה אני אגיד, האדון אומר שהוא לקח אותי מהקומה השלישית לאמבולנס. איך זה יכול להיות? אני הייתי בקומה ראשונה..." (עמ' 6 שורות 19-20).
התובעת צירפה לכתב התביעה רשומות רפואיות: הפניה למיון של ד"ר מיכי פיליפס מיום 1.7.12, בחלק של התלונות נכתב כי "לפני 3 ימים נפלה במדרגות נעות בירושלים. נחבלה ונפגעה בשוק הימנית. חבלות נוספות בגב ובזרועות.". בממצאי הבדיקה נכתב "סימני פציעה של המדרגות הנעות לאורך השוק הימנית. נפיחות והמטומה בשוק הימנית, רגישות לאורך כל השוק. נפיחות והמטומה בקרסול ובכף רגל ימין. רגישות ע"פ המלאולוס דו"צ"; מכתב שחרור מבית החולים שערי צדק מיום 1.7.12, בחלק של התלונה העיקרית נכתב "כ3 ימים טרם קבלתה נפלה במדרגות-נעות בתחנה המרכזית "אגד" י-ם... ונחבלה בשוק ימין קרסול ימין ... שוללת חבלת ראש או אובדן הכרה"; הפניה של ד"ר קרלינסקי אלה לדימות מיום 22.7.12, בחלק של התלונות נכתב כי "עדיין סובלת מכאבים חזקים. החמרה בחרדות על רקע נפילה"; מכתב שחרור מבית החולים שערי צדק מיום 22.7.12, שבחלק של התלונה העיקרית נכתב "מלפני 3 שבועות נפלה במדרגות נעות עם חבלה משמעותית ברגל ימין. מלפני שבוע – החמרה בכאבים ובזרמים ברגל."; רישום ביקורים של התובעת אצל ד"ר קרלינסקי מיום 12.9.12 שבו נאמר כי התובעת עדיין סובלת מכאבים ברגל ומשתמשת במקל ובתחבושת אלסטית; תשובה של בדיקה מיום 23.10.12 שבוצעה על ידי ד"ר רפולד לבשין [בתחום האורתופדיה], שבה נכתב כי בבדיקה השוק הימנית נפוחה מעט רגישות במישוש מפוזרת ללא סימני זיהום או DVT. בחלק הסיכום וההמלצות הומלץ על חבישה אלסטית וVENORUTON מקומי.
התובעת צירפה לכתב התביעה גם מכתב של עורך דינה המופנה לנצבא, מיום 3.1.13, שבו תואר באשר לנסיבות התאונה כי התובעת החליקה "ככל הנראה בשל נוזל/ שומן וכיו"ב ולמעשה התעופפה מגרם המדרגות העליון חזרה למקום ולמפלס ממנו התחילה את העלייה בדרגנוע."
עדות גב' קרלינסקי