ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
49515-10-13
25/02/2014
|
בפני השופט:
אריאל צימרמן
|
- נגד - |
התובע:
ליאון ניסים מג'ר שיווק ומסחר בע"מ
|
הנתבע:
אבו מוך אחמד
|
|
החלטה
בהמשך לדיון שעניינו הבקשה לארכה וההתנגדות לביצוע שטר:
1.לעניין הארכה. עיינתי בטענות המבקש על אודות אי ידיעתו על פרטי הליך ההוצל"פ. עם כל המשקל שיש ליתן לכלל ההמצאה, הרי שטענות אלה מאבדות מעוצמתן במידה רבה שעה שברור מן המכתב מיום 16.7.13 שהמבקש ידע היטב על דבר העיקולים, כעולה מן המכתב ששלח בא כוחו לזוכה. טענות אלה מאבדות עוד יותר מעוצמתן שעה שההתנגדות נסמכה גם על תצהירו של ב"כ המבקש, אולם במהלך הדיון ביקש הוא שלא להיבנות מאותו תצהיר, כי אם מתצהיר המבקש לבדו. נוסף על אלה: סוגיית מועד ההמצאה נדונה כבר בידי כב' רשמת ההוצל"פ קרן גיל, והוכרעה ביום 2.10.13. בהחלטה נקבע כי: "על יסוד ההתכתבות בין ב"כ הצדדים ממנה עולה שהחייב מודע לחוב – מורה על הקלת אישור מסירה לחייב במסירה אישית ליום מסירת הדואר לב"כ החייב, 20.8.13, במסירה מלאה" (מש/1). המבקש חש כי אותה החלטה, שהוא הקפיד שלא לצרפה להתנגדותו, "עושה לי עוול" (סעיף 55 לתצהירו). ברם הוא לא השיג על אותה החלטה והיא בעינה עומדת.
2.נוכח כל האמור, הרי שיש לקבוע כי ההתנגדות הוגשה באיחור, של מעל 30 ימים. עם זאת, כיוון שיש מקום להתנגדות לגופה, אין לסגור את דלתות בתי המשפט בפני המבקש רק בשל אותו איחור, אלא להתנות את ההתנגדות בתשלום הוצאות למשיבה.
3.לגוף ההתנגדות: המבקש טוען לזיוף השיקים מושא הבקשה לביצוע השטרות. המשיבה, בהמשך לחקירה שנערכה, מעלה תהיות מסוימות באשר לתוקף גרסה זו. ייתכן שיתברר בהמשך שתהיות אלה הן בעלות יסוד. אולם לעת הזו מונחת לפניי גרסת המבקש, שיש לצאת מנקודת הנחה בשלב זה שהיא נכונה, ואשר לא ניתן לומר כי קועקעה בחקירתו הנגדית. גרסה זו, אם תאומץ בתום ההליך, ודאי שיש בה להקים לו טענת הגנה טובה מפני התביעה. די באמור עד הנה כדי להצדיק את מתן הרשות להתגונן, בלא תנאי.
4.נוכח האמור הרי שכתנאי למתן הארכה, המבקש ישלם למשיבה סכום של 1,200 ₪, עד ליום 19.3.14, וימסור הודעה על כי עשה כן. או אז תינתנה הארכה והרשות להתגונן, בלא תנאי נוסף, ואתן הוראות לגבי שמיעת התיק. לא עשה כן – תידחה ההתנגדות.
תז"פ ליום 20.3.14.
ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.