לוסטיג נ' ברזנסקי

פסק דין

לפניי תביעת התובע לפי חוזה שכירות, שנחתם עם הנתבעת ביום 14/4/13. לפי החוזה שכרה הנתבעת את הדירה ברח' תל-חי 15, חיפה למשך שנה מיום החוזה בדמי שכירות של 1,200 ₪ לחודש. אין חולק כי הנתבעת שילמה עבור החודש הראשון במזומן, וכנראה לא מסרה אמצעי תשלום להמשך תקופת השכירות, מאחר ולא היו ברשותה פנקסי צ'קים (ראה סעיף 8 לחוזה). בנוסף טוען התובע כי סידר עבור הנתבעת הובלה של מיטה לדירה בעלות 300 ₪, גם אותם התחייבה לשלם לו לאחר חודש.

התובע טוען כי הנתבע לא שילמה כל סכום עבור 11 חודשי שכירות, ועזבה את הדירה אחרי חודש, תוך גרימת נזק וללא שהחזירה את המפתח, על כן נאלץ גם להחליף את המנעול בעלות 350 ₪.

ההזמנה לדין שנשלחה לנתבעת, למען שנמסר בכתב התביעה, הוחזרה בנימוק "לא ידוע", המסירה למען, שמסר התובע, הוחזרה בנימוקים לא ברורים, אך נראה כי הנתבעת לא ידועה במען. התובע ביצע מסירה אישית באמצעות שליח שהצהיר כי מסר את הכתב לנתבעת במען דלעיל, והיא סרבה לחתום (ת/1).

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון.

התובע העיד בפניי, ואישר בהגינותו כי השכיר את הדירה לאחר. בהנחייתי הגיש התובע את הסכם השכירות עם השוכר החלופי לשנה מיום 1/9/13.

לכתב התביעה לא צורפו ראיות לתשלומים עבור הובלת המיטה ועבור החלפת המנעול, אולם מדובר בסכומים סבירים.

מן הצד האחר, מאחר והדירה הושכרה לאחר, איני מוצאת מקום לחייב את הנתבעת בתשלום דמי שכירות עבור התקופה בה לא ניזוק התובע, מאחר וקיבל דמי שכירות בסכום זהה משוכר אחר.

הסיכום הינו שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

דמי שכירות מיום 14/5/13 עד ליום 31/8/13, שלושה חודשים וחצי, בסך 4,200 ₪;

עלות הובלת מיטה והחלפת מנעול, עקב אי החזרת מפתח בסך 650 ₪;

אגרת משפט יחסית לסכום שנפסק בסך 50 ₪;

עלות ביצוע איתור ומסירה אישית בסך 260 ₪;

הוצאות משפט בגין ההליך 250 ₪.

סה"כ תשלם הנתבע לתובע לסילוק התביעה את הסכום 5,410 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום מיום מסירת פסק הדין, אחרת ניתן יהיה להגישו לביצוע.

המבקשת רשאית להגיש בקשה לביטול פסק הדין, אם יש בפיה נימוקים לכך, תוך 7 ימים ממועד מסירת פסק הדין.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.