לוי נ' עומר אבי נ.א.ה. בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תובענה כספית אשר עניינה תמורה בגין עבודות שיפוץ אשר בוצעו על ידי התובע.

התובע הוא קבלן שיפוצים במקצועו. נתבעת 1 היא חברה לביצוע עבודות שיפוצים. נתבע 2 הוא בעל המניות ומנהל נתבעת 1.

התובע ונתבע 2, חברי ילדות, חברו לצורך ביצוע עבודות שיפוץ ובנייה בסניף בנק דיסקונט ברעננה. לא הייתה זו הפעם הראשונה בה שיתפו הצדדים פעולה בפרויקט בנייה. הפרויקט הושלם ותמורתו שולמה לנתבעים.

לאחר שלטענתו לא קיבל את התמורה המגיעה לו עבור העבודות אשר בוצעו, הגיש התובע תובענה למתן חשבונות ולתשלום סך של כ- 250,000 ₪ (לצרכי אגרה) נגד נתבעת 1 ונגד נתבע 2. כמו כן, ביקש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב בסכום התובענה גם את נתבע 2.

על פי גרסת התובע, הוסכם בין הצדדים, כי התובע יבצע את העבודות כקבלן משנה ובתמורה יהיה זכאי ל- 65% מהסכום אשר יתקבל מבנק דיסקונט, לאחר ניכוי ההוצאות בגין השיפוצים.

לעומתו טענו הנתבעים, כי מעולם לא הייתה בין הצדדים כל שותפות ברווחים והעבודות אותן ביצע התובע היו על בסיס של קבלנות משנה, ללא חומרים ועל פי מחירים אשר סוכמו מראש בין הצדדים והתבססו על מחירי השוק המקובלים בענף הבניה והשיפוצים. לטענתם, שכרו של התובע שולם לו במלואו.

בין הצדדים לא נערך ולא נחתם הסכם בכתב.

ביום 09.12.2008 ניתנה החלטה בה נקבע, כי: "גרסתו של התובע לפיה, ההסכם בין הצדדים היה על בסיס שותפות/חלוקת רווחים על פי אחוזים, סבירה יותר ונתמכת על ידי הראיות שהוצגו על ידי הצדדים בתיק זה". עוד נקבע בהחלטה :

"לאור המסקנה אליה הגעתי, לפיה מתקבלת גרסתו של התובע לעניין חלוקת הרווחים בין הצדדים, אני סבור, שהתובע זכאי לקבל פירוט של ההכנסות וההוצאות שהיו בפרויקט נשוא התביעה ואת חלקו מההכנסות "נטו". לצורך כך, יש לתת תחילה צו למתן חשבונות".

עתה הגיעה העת להכריע בשאלה, מהו אותו סכום "נטו". למען הסר ספק ייאמר, כי ההחלטה מיום 09.12.2008, לפיה יש להעדיף את גרסת התובע ביחס לחלוקת הרווחים, מתייחסת הן לעצם החלוקה והן לאחוזים הנטענים, היינו חלוקה על בסיס של 65% לתובע ו-35% לנתבע.

בין הצדדים אין מחלוקת, כי סך כל ההכנסות אשר התקבלו בגין הפרויקט נשוא התובענה עמד על 471,189 ₪, ללא מע"מ (עמ' סעיף 12.א. לסיכומי הנתבעים, סעיף 11.א. לסיכומי התובע).

לטענת התובע, הוצאות אשר שולמו בגין הפרויקט היו בסך של 197,644 ₪, ללא מע"מ, כך שנותר רווח בסך של 273,545 ₪, ללא מע"מ. מכאן, שהתובע זכאי לתשלום לפי 65% בסך של 177,804 ₪. לטענת התובע, שולם לו סך של 40,350 ₪, מתוכו סך של 10,935 ₪ עבור פועלים וחומרים וסך של 29,415 ₪ תשלום לתובע. לטענת התובע מגיע לו סך של 148,389 ₪, בתוספת מע"מ, ובתוספת 3,000 ₪ עבור חשבונית כפולה וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לטענת הנתבעים, שולם לתובע סך של 93,982 ₪ אשר מהווים את מלוא התמורה לה הוא זכאי. לטענת הנתבעים, ההוצאות אשר הוצאו על ידי נתבעת 1 במהלך הפרויקט עומדות על סך של כ- 370,200 ₪.

כידוע, התובע נושא בנטל השכנוע ונטל ההוכחה לגבי יסודותיה העובדתיים של עילת התובענה ואילו הנתבעים נושאים בנטל לגבי היסודות העובדתיים של טענות ההגנה. בעניינינו, הנטל להוכיח את גובה ההוצאות בהן נשאה נתבעת 1 הוא על הנתבעים. הנתבעים לא השכילו להוכיח את טענותיהם בדבר שיעור ההוצאות.

בסעיף 12.ח לסיכומיהם מתייחסים הנתבעים לשיעור ההוצאות בפרויקט. על פי האמור בסעיף ח, נסמכות טענותיהם לעניין ההוצאות על עדות ותצהיר עדות ראשית מיום 16.05.2010 של נתבע 2 וכן על תצהיר רו"ח של נתבעת 1 ועל תצהירו של מר שלומי בן בסט.

מר בן בסט ערך את חישובי הכמויות בפרויקט לצורך הגשת התשלום מבנק דיסקונט והוא מצהיר, כי קיבל תשלום בסך של 5,000 ₪ על עבודתו. רוה"ח של החברה, הצהיר על ההוצאות החודשיות של החברה ועל עלות השכר ברוטו של העובדים השונים.

בנוסף, הוגש תצהירו של מר אליהו טל, הנדסאי בניין, אשר הצהיר, כי יש לו ניסיון רב בליווי עבודות שיפוץ בבנקים, כדוגמת הפרויקט נשוא התובענה. מר אליהו טל הצהיר, כי הרווח הקבלני הוא בסדר גודל של 15% עד- 20%. כך גם הצהיר מר ניסים מזרחי, העוסק בעבודות שיפוץ בפרויקטים כדוגמת הפרויקט נשוא התובענה. תצהיר דומה הוגש מטעמו של מר איתן גולן.

בנוסף לתצהירים אלה הגישו הנתבעים חוות דעת מומחה של המהנדס גנישב אלכסיי. בהעדרן של רוב החשבוניות של הפרוייקט, חוות דעתו של המומחה נערכה בהסתמך על חשבוניות בודדות והתבססה על הערכה. בסעיף 2 לחוות דעתו המומחה העריך את רווחי הנתבעים מכלל העבודות אשר בוצעו על ידי קבלני משנה, בהתבסס על חישוב שניתן היה לעשות ביחס לעבודות האלומיניום, שם היו חשבוניות.

בהתבסס על התשלום אותו קיבלו הנתבעים מהבנק עבור עבודות האלומיניום ובהתבסס על חשבוניות לעניין האלומיניום, חישב המומחה, שרווחיו של הקבלן הראשי-הנתבעים, עבור עבודות האלומיניום, עומד על 3.55% ומכאן הסיק, כי רווחיו של הקבלן מסך של 93,865 ₪ ששולמו לו עבור עבודות שביצעו קבלני משנה עומד על 3,267 ₪ שהם 3.48% מהסכום. בסעיף 3 לחוות דעתו כותב המומחה, כי "לפי ניסיון קבלנים אחרים בפרויקטים דומים רווח קבלן ראשי מעבודות שבוצעו על ידו בפרויקט הינו כ- 20% על סך עלות עבודות שבוצעו על ידי הקבלן הראשי". על כן העריך המומחה את רווחי הנתבעים בסך של 73,019 ₪, שהם 20% מרווח הקבלן הראשי על עבודות שנעשו על ידו. בסעיף 4 לחוות דעתו חיבר המומחה את שני הסכומים והגיע למסקנה, שרווחי הנתבעים בפרויקט עמדו על 76,286 ₪.