לוי נ' חב' א.ד.ו.ן. פרויקטים בע"מ ואח'

החלטה

הטענות

בקשת תובע  להמציא  למומחה מטעם בית המשפט שמונה  מכוח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984( להלן:"התקנות")  חוות דעת  מומחה  שמונה בביה"ד האזורי לעבודה (להלן:"ההליך האחר ") ומסמכי הכרה במצורף לשאלות הבהרה.

הבקשה הוגשה  ביום 15.2.11 בתביעה שהוגשה מכוח פקודת הנזיקין ( נוסח חדש) (להלן:"הפקודה" ) ובסמיכות למועד ההוכחות שנקבע ליום 24.2.11 שאליו לא זומן המומחה.

עילת הבקשה, היא שלאור חוות הדעת בהליך האחר שנתנה ע"י ד"ר ורסנו החליט המ.ל.ל להכיר בפגיעת התובע כתאונת עבודה  וזאת לרקע הליך בבית הדין האיזורי לעבודה ( להלן:"ההליך האחר"). המבקש מציין גם קיומן של חוות דעת שונות אודות אבחנתו והקשר לעבודתו.

אציין מעתה , הבקשה אינה להצגת תזות רפואיות כלליות ללא יחוס לחוות דעת שממילא לא הייתה מניעה לפנות בבקשה זאת לפני זמן ניכר.

ביום 23.2.11 הודיעה הנתבעת 1 על התנגדות נחרצת גם מהטעמים הבאים : א. הוסכם שחוות הדעת של ד"ר ורסנו , שבעטיה מתבקשת  להפנות שאלת הבהרה, וחוות דעת אחרת של פרופסור טופליסקי  לא ישמשו ראיה בתיק וזאת בדיון ההוכחות מיום 3.5.10 ב. לאור הסכמה זאת אין להגיש גם את החלטת המ.ל.ל הנסמכת עליה  ג. מוסיפה הנתבעת ויוצאת נגד  עיתוי הבקשה  הואיל ו עמדת מ.ל.ל הנסמכת על  המומחה ורסנו נמסרה כבר ביום 27.8.10  .ד. יש לנהל את ההליך לפי חוות הדעת שהוגשו בהתאם לתקנה 127 לתקנות.

להשלמת התמונה אציין ביום 15.2.11  נתנה החלטה בה הובהר כי לא ברור הכיצד הבקשה מתיישבת עם הסכמה דיונית שנרשמה לפרוטוקול הדיון מיום 5.5.10  ושהיוותה נקודת מוצא לדיונים מאז ולא רק נוכח עיתוי הגשתה  והיא הועברה לתגובה  ביום 20.2.11  נטען שהבקשה סבירה כי מדובר בחוות דעת שלפיה הוכרה תביעתו בפגיעה בעבודה.

בדיון

ב"כ התובע עמדה על הצגת חומר ותזות כי בכך  יש לטעמה הזדמנות לתובע.

ב"כ הנתבעת 2 הצטרף לעמדת הנתבעת 1  והוסיף שלטעמו אין לשנות החלטות בבקשות חוזרות. ב"כ הנתבעת 2 הבהיר שאין ליחס את הביטוח הלאומי לעניין אלא לשיעור הניכוי זאת בפרט כי אין להציג את החומר של המומחה שהוצג בהליך אחר.  לטעמו עתה יש בבקשה אף החמרה של מצב הנתבעת.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה  ולא להתיר את הגשת  חוות הדעת , ומסמכי ההכרה  במצורף לשאלת הבהרה.

הנימוקים 

הבקשה היא  להפנות תשומת לב המומחה בהליך דנן לעמדת מומחה בהליך אחר ונימוקיה ולכך שמכוחה נתנה הכרה בגדר שאלת הבהרה.

לחוות הדעת, מהליך האחר כשלעצמה  אין תוקף מחייב, באין הוראה חוקית   המחילה אותה  דוגמת סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975  .

כבר ביום 5.5.10  נדונה  שאלת ההתייחסות לחוו"ד  מנוגדות מההליך האחר  ובפרט גם לחוו"ד  ד"ר ורסנו,שאת עמדתו מתבקש להגיש עתה  נוכח סברת מי מהם שהיא קבילה  .  והובהר וסוכם כדלהלן  : "אנו מסכימים ששתי חוו"ד מבית הדין לעבודה של המומחה טופינסקי מצד אחד ושל המומחה וורסנו לא ישמשו חלק מהראיות ". ( ראה גם בדיון שמשקף הפרוטוקול מיום זה).

שיקול הדעת אם להתיר שאלות הבהרה , כמענה לפנית בעל דין  לפי תקנה 134 (ג ) לתקנות לא  יכול להתעלם מהסכמה הדיונית . ודוק- הסכמה דיונית אכן אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט אך כנקודת מוצא   מחייבת את הצדדים  ויש ליתן לה משקל הולם  .ראה כב' השופטת נאור ברע"א 04 / 6092 י.מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ פ"ד נט (2) 198, עמוד 208((8.10.2004)( להלן:"עניין מזרחי ")לפיהם: "בהיעדר שיקולים אחרים הצדדים מושתקים מלטעון כנגד הסכמתם כפי שנאמר על-ידי גורן בספרו: "בעלי הדין רשאים להגיע ביניהם להסדר דיוני, וכללי ההשתק יחולו על בעל-דין המנסה לחזור בו מהסדר כזה..." במקרה דנן הצדדים לא מתכחשים לה

זאת קל וחומר כשהמבקש לא מבקש  לחזור מהסכמה דיונית, אלא מפרשה כאילו הבקשה  לא סותרת את ההסכמה הדיונית כי למרות שאת חוות דעת של ד"ר ורסנו אין להציג כראיה  לבית המשפט ניתן להציגה למומחה.

הנתבעת מתנגדת  בתוקף וטוענת שבבקשה יש חריגה מהסכמה דיונית.