לוי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו.

כב' השופט ע. נהרי נדרש לשמוע ראיות בתיק של ברירת משפט אחרי שהמערער ניצל את זכותו הלגיטימית וביקש ללמד על עצמו זכות במסגרת שמיעת ראיות בפני בית משפט קמא.

בית משפט קמא שמע את עדותו של איש המשטרה, המתנדב יוסי שוורץ, את עדותו של המערער ועדותה של עדת הגנה, שהייתה יחד איתו ברכבו.

העבירה בה הואשם המערער עפ"י כתב האישום הייתה נהיגה בכיוון ההפוך לכיוון המותר בניגוד לתקנה 37 ל-ת"ת, בכך שביום 14.07.09 בצומת רחובות יורדי ים והשונית בהרצליה, ליד קניון ארנה, נכנס לכביש בניגוד לכיווני התנועה, כאמור.

בית משפט קמא ניהל משפט כהלכתו, שמע בסבלנות את עדותו של המערער, של עדת ההגנה ושל השוטר, ובסופו של דבר, לאחר שמיעת סיכומים, לאחר עיון בצילומים שהגיש המערער ותרשים שערך, תוך התייחסות איש המשטרה להללו, קבע קביעות עובדה המבוססות, בין היתר, על ממצאי מהימנות, ובחר להרשיע את המערער.

כאן המקום לומר, שתפקידה של ערכאת הערעור איננה לבוא במקום הערכאה הדיונית, ונאמר יותר מפעם אחת, למשל בע"פ 682/09 מ"י נ' פלוני [טרם פורסם, מיום 12.05.11], ההלכה היא כי:

"על ערכאת הערעור ממעטת להתערב בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, שהרי בידי הערכאה הדיונית הופקדה מלאכת ההתרשמות מהנאשם, מהמתלונן ומיתר העדים, משפת גופם ומהתנהגותם של העדים, כמו גם מאופן מסירת דבריהם. מהתרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית, הרואה והשומעת את העדים, יתרון, יתרון מובן מאליו על פני התרשמותה העקיפה של הערכאה...".

עיון בפרוטוקול בימ"ש קמא ובקביעות בימ"ש קמא בהכרעת הדין מלמד, שאין כל בסיס משפטי מוצדק להתערבות בהללו. בית משפט אמנם לא אמר שאיננו מאמין לגרסת המערער במפורש, אך בכך שדחה את גרסתו לגרסת עדת ההגנה, תוך שהוא נותן נימוקים לכך בפרוטוקול, אזי הצביע על כך שהוא מעדיף באופן חד וברור את עדות השוטר.

אין כל בסיס, כאמור, להתערבות בקביעות עובדה בנסיבות מקרה זה, ומשכך, אדחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"ב, 05/04/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי