לוי נ' דירות אסיה בע"מ ואח'

פסק דין

התובע שכר דירה ונתן פיקדון בסך 3,500 ₪.

כעבור שנה, התחלף מיופה הכוח מטעם בעלת הדירה, והוא הנתבע בתיק זה.

לטענת התובע, לא הושב לו הפיקדון שהופקד. כמו כן נאלץ לשלם דמי תיווך בסך 3,000 ₪ על פי דרישת מיופה הכוח של בעלת הדירה. לטענתו הוא שילם מאחר ולא הייתה לו כל ברירה.

לטענת הנתבע, הפיקדון הושב לידי התובע. כמו כן ביקש דמי תיווך מאחר ומצא שוכר חדש, ובכך שהסכים להשאיר את התובע בדירה הפסיד דמי תיווך גבוהים יותר.

בפניי העידו התובע, הנתבע וחמיו של התובע. לאחר ששמעתי את העדים, דעתי היא כי יש לקבל את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.

ראשית, הנתבע לא הציג כל אישור מאת התובע לפיו החזיר את הפיקדון לידי התובע. התובע וחמיו העידו בצורה משכנעת, שלא התקבלה על ידם כל תמורה, ואף הנתבע ביקש לקזז את הפיקדון מדי התיווך שלטענתו הוא זכאי להם.

שנית, גם בהסכם שנחתם שנה לאחר מכן צוין במפורש כי הפיקדון יישאר להבטחת התחייבויות השוכר.

לפיכך, אני קובע כי הנתבע לא החזיר לתובע את הפיקדון ע''ס 3,500 ₪.

לעניין דמי התיווך, על מנת שהנתבע יהיה זכאי לקבל דמי תיווך, עליו להוכיח שהוא הגורם היעיל בביצוע העסקה.

בנסיבות דנן, התובע כבר שכר את הדירה והתגורר בה, ולכן לא הייתה כל הצדקה לדרוש ממנו דמי תיווך ע''ס 3,000 ₪.

טענתו של הנתבע כי הפסיד שכר גבוה בכך שהשאיר את התובע בדירה איננה רלוונטית, ומוטב שלא הייתה נטענת כלל, והיא אינה מצדיקה גביית סכום בסך 3,000 ₪. הנתבע יכול היה לדרוש את שכר טרחתו מבעלת הדירה אשר שכרה את שירותיו.

לפיכך אני קובע כי על הנתבע להשיב לתובע את הסך של 3,000 ₪, ואתם גבה שלא כדין.

לסיכום, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 6,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק דין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.