פסק דין
בין התובע לנתבע נקשרה עסקה לרכישת סלון עור בתמורה לסך של 8,000 ₪.
מן הקבלות שצורפו, עולה כי הסלון סופק בסוף חודש אוקטובר 2005, בחלוף שלושה חודשים מן המועד בו הוזמן, בהתאם לתנאי ההזמנה.
לטענת התובע, לאחר שנה ומספר חודשים מן המועד בו קיבלו את הסלון, הבחינו כי העור מתקלף. התובע פנה אל הנתבע והודיע על הפגם וזה שלח לביתו נציג, אשר צילם את הנזקים וטען בפני התובע ואשתו כי הסלון כלל אינו עשוי מעור. לתובע הוצע על ידי הנתבע לשלם עבור תיקון הסלון, ולחילופין, הוצע לו לקבל זיכוי לרכישת סלון אחר, בסך מחצית הסכום ששילמו – 4,000 ₪. התובע סירב להצעה ומכאן התביעה.
הנתבע הפנה בכתב הגנתו אל מכתב שנשלח לבא – כוחו של התובע, כבר ביום 12/6/2008 בו כתב כי האחריות לסלון הינה לשנה בלבד ומעבר לכך, הסכים לתקן את הסלון כנגד תשלום עבור עלויות ההובלה ועלות יומית לפועל. לחילופין, הציע לזכות את התובע בסך של 4,000 ₪, מחצית מעלות הסלון, לצורך רכישת סלון אחר בחנותו.
עיון בתכתובת שהוגשה על ידי הצדדים מעלה כי ביום 25/5/2008 פנה ב"כ התובע אל הנתבע בדרישה להחלפת הסלון בסלון אחר איכותי או לחילופין להשבת הסכום ששולם בעבור הסלון. למכתב זה, השיב הנתבע במכתבו האמור מיום 12/6/2008. ב- 16/7/2008 נשלח, ככל הנראה, מכתב נוסף מאת הנתבע אל ב"כ התובע, אולם מכתב זה לא הוצג בפני. ביום 4/8/2008 השיב ב"כ התובע למכתב זה וטען כי אינו מצליח לשוחח עם הנתבע והוא מתבקש, לכן, ליצור קשר עימו. ביום 17/8/2008 פנה הנתבע אל ב"כ התובע ולדבריו, בהמשך להתכתבויות, הוא שב וחוזר על הצעתו לזיכוי כספי של 4,000 ₪. לכך השיב ב"כ התובע, ביום 23/9/2008 כי ההצעה אינה מקובלת על התובע, אך לא עלה בידי ב"כ התובע להשיג טלפונית את הנתבע.
התובע העיד בפניי ואף הציג שתי כריות מן הסלון. כיום, חמש שנים לאחר קבלת הסלון בבית התובע, ניכרים סימני קילוף רבים מאד על גבי הכריות, המותירים פירורי צבע וכן נוצות קטנות אשר מתעופפות מן הכריות כלפי חוץ.
התובע מסר כי זולת דברי נציג הנתבע אשר בדק את הסלון בביתם וטען בפניהם כי אין המדובר בסלון עור, אין בידיו ראיה נוספת לכך. התובע הבהיר כי הבחינו בקילופי העור בסלון, רק בחלוף שנה ומספר חודשים ועל כן לא פנו אל הנתבע קודם לכן, בתוך תקופת השנה הראשונה. התובע הדגיש כי הנתבע הציע, אמנם, פיצוי, אולם הצעתו לא היתה מקובלת על התובע, מאחר שכאשר רכש סלון עור, ציפה להשתמש בו שנים רבות, וודאי שלא ציפה כי הסלון יחל להתפורר לאחר שנה ומספר חודשים.
נציג הנתבע מסר כי לפני שלוש שנים וחצי היו בבית התובע והיו מספר נקודות ספורות של קילופים, כפי שעולה מדו"ח שערך המבקר. נציג הנתבע התבקש להציג את אותו דו"ח, אולם טען כי הוא אינו מצוי בידיו. נציג הנתבע טען כי לו היה התובע מסכים לשאת בעלויות התיקון באותה תקופה, היה נמנע הנזק הנצפה כעת לכריות, שכן ניתן היה לבצע "טיפול ולעשות כיסוי חדש לכל הסלון" (פרוטוקול, עמ' 2, ש' 16).
שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
אין מחלוקת כי ריפוד הסלון החל להתקלף בחלוף שנה ומספר חודשים. אף נציג הנתבע מודה כי נציגו שהיה בבית התובעים הבחין בכך. אדגיש כי דו"ח הנציג שביקר בבית התובע יכול היה לשפוך אור על ממצאיו אותה תקופה ועל טענת התובע כי נאמר לו על ידי הנציג כי כלל אין המדובר בסלון עור, אולם כאמור, דו"ח זה, המצוי בשליטת הנתבע, לא הוצג בפניי.
על משך תקופת האחריות, למדה אני רק מטענת הנתבע, שכן גם בהקשר לכך, לא הוצגה כל ראיה ועיון בטופס ההזמנה ובחשבוניות התשלום אינו מעלה כל ממצא באשר לכך.
בחינת כריות הסלון, אשר הוצגו במהלך הדיון, מעלה כי המדובר בפגם משמעותי ביותר. בפועל, במצב שבו הוצגו בפני הכריות, ויש לזכור כי חלפו חמש שנים כעת, כלל לא ניתן לעשות שימוש בסלון, שכן כל נגיעה בכרית הותירה באולם בית המשפט שובל של פירורי ציפוי הסלון ושל נוצות.
סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968 קובע כדלקמן:
"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
...
(3)נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;"
כאשר אדם רוכש סלון, במיטב כספו, במקרה זה בעבור סך של 8,000 ₪, הוא רשאי לצפות להנות מן הסלון למשך פרק זמן העולה על שנה ומספר חודשים – המועד שבו החלו להתגלות הפגמים. אין בפניי ראיות בדבר טיב ריפוד הסלון – האם אכן עור, כמתחייב בהזמנה, או שמא ציפוי מסוג אחר, אולם כך או כך, בהעדר טענה לנזק כלשהו שגרם התובע במהלך השימוש בסלון, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי המוכר, היינו הנתבע, לא קיים את חיוביו, במוסרו סלון פגום בטיבו.
אין מחלוקת כי הודע לנתבע מיד לאחר גילוי אי ההתאמה, בהתאם לסעיף 14 ו- 15 לחוק המכר ואף התובע איפשר לנתבע לתקן את הסלון, בתוך זמן סביר לאחר שנמסרה ההודעה, בהתאם לסעיף 17 לחוק.
בנסיבות אלה, לטעמי, עת התגלו הפגמים בריפוד הסלון, גם אם היה הדבר בחלוף למעלה משנה, היה על הנתבע לתקן את הסלון על חשבונו. משהפר הנתבע את חובתו הבסיסית לתקן את הסלון, מיד לכשהודע לו על הפגמים (בשים לב לסעיף 28 לחוק), אין מנוס, בשלב בו מצויים אנו היום, מלקבל את התביעה, לבטל את עסקת המכר שנעשתה בין הצדדים ולהורות על השבה.