פסק דין
בתאריך 14.1.13 רכש התובע מחנות הנתבעת מכשיר סלולארי מסוג XTREAMER בסך 999 ₪. (להלן: "המכשיר").
לטענתו, מאותה העת המכשיר התקלקל כ-15 פעמים לערך, המכשיר מחייג מעצמו, אינו עובד כשורה, לא ניתן היה לענות לשיחות, ואף בפעם האחרונה שהתקלקל נשרף המכשיר עקב התלקחות הסוללה. המכשיר נשלח לתיקון ובתמורה קיבל התובע טלפון חלופי אשר לטענתו כעבור יומיים הפסיק לעבוד. התובע נדרש לשלם סך של 750 ₪ בגין תיקון המכשיר על אף שהמכשיר לטענתו היה באחריות. התובע מסיף וטוען כי הנתבעת לא עדכנה אותו כי המכשיר שרכש אינו תומך בחברות סלולר שונות וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים.
הנתבעת טוענת כי מבדיקת רישומיה עולה כי המכשיר הובא פעמיים לבדיקה במעבדותיה בשל תקלות החורגות מהאחריות ולא 15 פעמים כפי שטוען התובע. תנאי האחריות בנוגע למכשיר שרכש היו ידועים לתובע מיום קבלת המכשיר. המסירה הראשונה של המכשיר לתיקון היתה בפברואר 2013, ואז טען התובע כי המכשיר הפסיק לפעול וציין כי המכשיר היה במעילו כאשר הלך בגשם. בדו"ח בדיקת המכשיר ציין הטכנאי כי קיים נזק פיזי, סימני נפילות המעידים על שימוש שאינו זהיר. הטכנאי אף צילם את נזקי המכשיר שהגיע לבדיקה ולאחר החלפת כפתור ההדלקה ובדיקת תקינות הוחזר המכשיר לידי התובע.
המסירה השנייה לבדיקה היתה בחודש ספטמבר 2013, שבעה חודשים לאחר הבדיקה הראשונה. לטענת הנתבעת, התובע הגיע עם מכשיר רטוב וטען כי המכשיר שרף לו את היד ולכן הכניס אותו לסיר, והפיל אותו לים. בבדיקה, נמצאה קורוזיה על גבי המכשיר. התובע קיבל מכשיר חלופי בעת שמכשירו היה בבדיקה והוא טען לאחר מכן כי גם המכשיר החלופי נפל לים. לטענת הנתבעת, מאחר ומדובר בנזק שנגרם עקב שימוש בלתי סביר של המכשיר, הוצע לתובע תיקון המכשיר בעלות הרכיבים בסך 750 ₪ אולם התובע סירב.
הנתבעת טוענת כי לפי תקנות שירות ואחריות לאחר המכירה, רשאית היא לגבות תשלום בגין תיקון המכשיר אם הוכח כי התקלה נובעת משימוש בלתי סביר במכשיר.
בתגובה לכך טען התובע כי הטענות שהמכשירים נפלו למים אינן נכונות.
הנתבעת מבקשת לדחות התביעה שכן טענה כי על התובע חלה חובת הקטנת הנזק שכן הוא לא קיבל את הצעת הנתבעת לתיקון המכשיר בסך של 750 ₪.
תחילה אומר כי ממקרא כתבי טענות הצדדים, אין מחלוקת כי במכשיר התגלו תקלות הן בחודש 02/2013 והן בחודש 09/2013, אשר הצריכו תיקון, הכול כפי שעולה מדוחות קריאות שירות שצורפו להגנה. אין חולק כי בתקופה בה התגלו הנזקים במכשיר, הייתה לתובע אחריות בת תוקף למכשיר, כעולה מתעודת האחריות שצורפה לכתב ההגנה. נשאלת השאלה, האם נעשה במכשיר שימוש, אשר הסב נזק, שאינו מכוסה בתעודת האחריות הנ"ל?
כאמור, בכתב ההגנה אישרה הנתבעת כי התגלו תקלות במכשיר אשר חייבו תיקון, אלא מאי, הוסיפה הנתבעת וטענה כי תקלה אחרונה במכשיר מקורה בשימוש בלתי סביר בו, שאין האחריות חלה עליו, כמצוין בסעיף ג' של תעודת האחריות. את טענתה גיבתה הנתבעת ברישום שבוצע בקריאה מיום 8.2.13 וכן בתמונות המכשיר.
אני מקבל את טענתה של הנתבעת כי התקלה במכשיר אינה חוסה תחת כנפה של תעודת האחריות, שכן מעיון בתמונות המכשיר שצורפו ומתיעוד טיפול מעבדה מיום 27.7.13 ו – 12.9.13 עולה כי לטלפון נזקים פיזיים, סימני נפילות, ושפשופים בכל פינות המוצר.
עוד ניתן לראות גם בעין בלתי מקצועית סימני קורוזיה ורטיבות בחלקים שונים של הטלפון, והדבר מלמד כי הטלפון הורטב או בא במגע עם נוזלים בצורה כלשהי. מאחר והטלפון היה בחזקת התובע הרי שאין מנוס מן המסקנה כי נזקי הרטיבות מקורם בשימוש בלתי סביר וזהיר במכשיר ובניגוד לתנאי תעודת האחריות. וייתכן בהחלט שגם התחממות הטלפון והסוללה הם תוצאת הרטיבות והקורוזיה במכשיר, אשר נראים בתמונות, כאמור, בצורה בולטת.
יתרה מכך, התובע סירב לתקן את הנזק במכשיר, גם אם הדבר כרוך בעלות, שכן הנזק אינו מכוסה בתעודת אחריות – ובכך לא עמד בחובה להקטין את הנזק. המכשיר אף נראה חבוט וחבול שלא כדרך שבה משתמש סביר צריך לשמור על המכשיר.
טענת התובע כי לא נאמר לו שהטלפון אינו תומך ברשת זו או אחרת, אינה עילה לפיצוי שכן זוהי חובתו ואחריותו שלו לוודא עם המפעיל הסלולרי האם טלפון מסויים פועל ברשת המפעיל בטרם ירכוש את הטלפון.
כן יש לדחות את טענתו כי היה לפחות 15 פעמים אצל הנתבעת, שכן הדבר אינו עולה בקנה אחד עם תיעוד הביקורים שהוצג על ידי הנתבעת, ונראה כי מדובר בטענה מופרזת שנועדה להאדיר את התביעה ותו לא.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן היום, ז' אייר תשע"ד, 07 מאי 2014, בהעדר הצדדים.