לוי ואח' נ' חברת שיכון עובדים בע"מ ואח'

החלטה

1.ביום 4.5.2011 ניתן "פסק סופי" בתובענה, שהשלים פסק דין חלקי (מיום 3.2.08) והחלטות שונות, שניתנו לפני כן.

2.ב"כ התובעים ביקש "להשלים את פסק הדין או לתקן טעות שנפלה בו". הבקשה הוגשה, מבלי לצרף אליה תצהיר וב"כ התובעים נימק זאת בכך, שכל העובדות מעוגנות בתיק בתי המשפט, וכי מדובר אך בהשמטה מקרית בפסק הדין שיש לתקנה. הנתבעות מתנגדות לכך.

3.הבקשה מתייחסת לסעיף 91 לפסק הדין, תחת הכותרת "הוצאות משפט וריבית", שבו נאמר, בין היתר, כדלקמן:

"... התובעים דורשים לפצותם על הוצאותיהם, כל אחד בסכום שתבע, בפערים בולטים בין זה לזה. לא הוגשו ראיות לעניין תשלומים למומחים ע"י התובעים. התשלום בסך 1,147 ₪ למהנדס ברגמן ששילם ון-פליימן, עבור חוות דעת, שלא הוגשה כחלק מן הראיות ולא שימשה כל בסיס ובדל ראיה בהליך זה – התביעות ברכיב ההוצאות נדחות. אולם, אין צריך לומר, כי בסופו של פסק, אקבע עמדתי בשאלת הוצאות המשפט באופן כללי".

4.בסעיפים 97- 99 לפסק הדין, נקבעו קביעות לעניין שכר טרחת עורך דינם של התובעים; ובסיכום פסק הדין, בסעיף 101 לפסק הדין, נקבע הפיצוי שישלמו הנתבעות לכל אחד מן התובעים ,כפי שפורט בפסק הדין.

5.ב"כ התובעים סבור, כי למרות שנאמר בסעיף 91 שעוד יבואו הוראות כלליות בעניין ההוצאות, הרי שפסק הדין החסיר הוראות אלה, ויש להשלימן.

6.כיוון שמתבקשת השלמה של פסק הדין, ואין זו טעות סופר שיש לתקנה, הרי שמתבקשת, הלכה למעשה פרשות של פסק הדין ע"י מי שנתן את הפסק, ואין זה בסמכותו של בית המשפט.

7.עם זאת, נראה לי לקבוע שבפסק הדין, כאמור בסעיף 91, נדחתה התביעה ברכיב ההוצאות, למעט שכר טרחת עורך דין, שנדון בנפרד בסעיפים 97- 99. אף אם לא נאמר אחרי סעיף 91 דבר לעניין הוצאות, הרי שהמשמעות היא שלא נפסקו הוצאות, בכוונת מכוון.

8.אחרי ששקלתי את הבקשה ואת עמדת הנתבעות, ולאחר עיון בפסק הדין, נראה לי שאין מקום, אף אין סמכות, להשלים את פסק הדין, ולתקנה בדרך שמבקשים התובעים. הבקשה אפוא נדחית.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

עזרא קמא, שופט בדימוס