ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
|
5283-05-13
26/01/2014
|
בפני השופט:
צחי אלמוג
|
- נגד - |
התובע:
ליאורה לוין
|
הנתבע:
אסתר ראובן
|
|
החלטה
התנגדות לביצוע שטר חוב על סך 30,850 ₪ שעשו מרודי דורית ואילן לטובת התובעת בערבות הנתבעת ואחותה , ברוריה לסרי, שפרעונו ביום 21.12.2006, בקשר עם שכירות דירתה של התובעת.
לטענת הנתבעת החתימה על גבי השטר אינה שלה ועל כן לא ניתן לחייב אותה. יחד עם זאת, היא התבקשה לאשר את הסכמתה להיות ערבה בטלפון. עוד טענה כי אחותה היא ששכרה את הדירה וגם היא אינה חייבת לתובעת דבר שכן היא שילמה את מלוא דמי השכירות ואף הביאה דייר חלופי לשביעות רצון התובעת.
הנתבעת צירפה תצהיר גם של אחותה, ברוריה, אשר טוענת כי הנתבעת אינה חתומה על השטר וכי סילקה את כל החובות בטרם עזבה את הדירה.
טענת העדר חתימה על גבי שטר החוב מעצם טיבעה וטיבה יכול שתוליד מסקנה עובדתית אחת מן השתיים או שהחתימה זוייפה בידי אחר (בין אם זהותו ידועה ובין אם לאו) או שניתנה הרשאה לאחר (בין אם חרג מהרשאתו ובין אם לאו). בענייננו, בחרה הנתבעת לטעון כי החתימה המתנוססת על גבי שטר החוב נשוא ההתנגדות אינה חתימתה אך גם כי ביקשו ממנה רשות להיות ערבה.
תנאי לחוב אדם ע"פ שטר הינו חתימה, יחד עם זאת מכירה פקודת השטרות גם במוסד השליחות, ההרשאה וכד', וגם במקרים שהחתימה על השטר אינה חתימת המושך או הערב, אלא מי מטעמו, עדיין ניתן לחייב במקרים כגון אלו גם אם האדם לא חתם פיזית על השטר.
במקרה דנן המבקשת התבקשה לאשר הסכמתה להיות ערבה, באמצעות שיחה טלפונית, אולם בתצהירה לא הוסיפה ופירטה האם הסכימה או התנגדה. בהעדר גרסה מפורטת בעניין זה, תלויה גרסתה של הנתבעת על בלימה.
יחד עם זאת, לאור טענת אחותה של הנתבעת בתצהירה כי החוב בגין יחסי השכירות סולק כולו (כפי שגם טענה הנתבעת עצמה בתצהירה), ומאחר וטענה זו לא נסתרה בחקירה הנגדית, הרי שמדובר בטענה המצדיקה קבלת ההתנגדות, שכן בדברים אלו מובלעת הטענה כי שטר פקע וטענה זו יפה גם לערב.
כאן המקום להבהיר כי פעמים רבות מוגש לביצוע שטר חוב שניתן במסגרת יחסי שכירות חוזיים. השטר מעצם טיבו נועד להבטיח חיובים שונים ומגוונים של השוכר, כגון: תשלום דמי שכירות, מיסי ועד, נזקים, תיקונים וכדומה. במקרה כזה זכאי הנתבע לדעת בגין אילו חיובים בדיוק הוא נתבע ומהו הסכום המדוייק של חיובים אלו. הדבר גם מסייע לבית המשפט להבין מהו גדר המחלוקת בין הצדדים. לאור אופי טענת הנתבעת מחד, ומאחר ובשלב זה אין התובעת מפרטת את גרסתה מאידך (אף שבדין אינה חייבת לעשות כן, שכן עילתה היא עצם האחיזה בשטר), הרי שהדבר מצדיק קבלת ההתנגדות, שכן הגנת הערבה נסמכת על הגנת החייב העיקרי.
יחד עם זאת, לאור הסתום בטענת הנתבעת באשר לתוקף ערבותה, נראה כי זהו המקרה שבו על יש לעשות שימוש בתקנה 210 ולהורות על הפקדת ערובה כתנאי לקבלת ההתנגדות ומתן רשות להתגונן.
אשר על כן, ההתנגדות מתקבלת בכפוף להפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ בקופת ביהמ"ש עד ליום 26.2.14. אם לא יופקד הסכום תדחה ההתנגדות.
טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסדר בלא צורך בהליכים בפני בית המשפט.
ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.