לוין נ' משרד החינוך - נציבות שירות המדינה

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה לתשלום שכר המכונה "שכר עידוד" במסגרת תפקידה כממונה באגף תלונות הציבור במשרד החינוך וכן תבעה חלק הפרשות מעסיק בגין אי תשלום שכר העידוד.

2.ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה אשר אינן שנויות במחלוקת:

א.התובעת החלה לעבוד בשירות המדינה ביום 4/3/79.

ב.בשנים 1984 ועד 1999 הועסקה התובעת כעו"ד בלשכה המשפטית של משרד החינוך בדרוג המשפטנים.

ג.בחודש דצמבר 1999 התובעת עברה לעבוד ביחידה לפניות הציבור.

ד.ביום 1/8/00 מונתה התובעת לתפקיד מנהלי, כממונה באגף פניות הציבור.

ה.התובעת המשיכה להיות מדורגת, באישור נציבות שירות המדינה, (להלן: נש"מ), בדירוג משפטנים ושכרה שולם לה בהתאם לדירוג זה.

במסגרת מעבר תפקידה, קיבלה התובעת בהחלטה מיוחדת של נש"מ, העלאה לדרגה א'4 בדירוג המשפטנים.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהירים והעידו בפנינו, התובעת, הגב' מרקוביץ הניה והגברת שולמית לוי, עובדת באגף משאבי אנוש במשרד החינוך.

4.הסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה האם התובעת זכאית לתשלום שכר עידוד במסגרת עבודתה ביחידה לפניות הציבור. התובעת טוענת, כי לאור אופי עבודתה המנהלי והעובדה כי באגף בו היא עובדת נהוגה שיטת שכר עידוד, יש לראותה כמי שזכאית לתוספת.

הנתבעת טוענת, כי עובדים בדירוג המשפטנים אינם זכאים לתשלום שכר עידוד ומאחר והתובעת מועסקת בתפקידה בדירוג המשפטנים ולא בדירוג המח"ר אין היא זכאית לתשלום התוספת.

5.דיון והכרעה

התובעת הועסקה משנת 1984 כעורכת דין בלשכה המשפטית במשרד החינוך. תנאי שכרה של התובעת שולמו לה בהתאם לדירוג המשפטנים ובכלל זה קיבלה תוספות שכר ייחודיות המוענקות לעובדים בדירוג המשפטנים – תוספת תמריץ ותוספת משפטנים.

התובעת התמודדה במכרז לתפקיד מנהלת האגף לפניות הציבור במשרד החינוך ואף נבחרה לכהן בתפקיד זה.

תפקידה של התובעת כמנהלת האגף לפניות הציבורי הנו תפקיד מנהלי גרידא ואיננו תפקיד משפטי. למרות האמור המשיכה התובעת להיות מדורגת בדירוג המשפטנים, קיבלה העלאה בדרגה והמשיכה לקבל את תוספות השכר הייחודיות לדרוג המשפטנים.

6.אין חולק, כי באגף פניות הציבור מופעלת שיטת שכר עידוד מזה שנים רבות ובמסגרת זו מתבצעת מדידת עבודה באמצעות מדדים מוגדרים ואובייקטיביים המבוקרים בצורה רצופה.

התובעת, פנתה לממונים עליה ודרשה לקבל תוספת שכר עידוד בטענה, כי היא מבצעת עבודה מנהלית וכי תקן משרתה ותפקידה, כיתר העובדים במחלקה, מקנים לה זכאות לקבלת התוספת. יצויין, כי הנתבעת כימתה את תפוקת עבודתה של התובעת והכלילה במסגרת חישוב הזכאות לשכר עידוד ליתר העובדים.

7.עניינה של התובעת הובא בפני הועדה המרכזית (ועדה פריטטית). בקשתה של התובעת לא אושרה לאור חילוקי דעות בין עמדת ההסתדרות לפיה יש לאשר לתובעת תשלום שכר עידוד שכן היא מבצעת תפקיד מנהלי לבין עמדת המדינה כי התובעת איננה זכאית לקבלת שכר עידוד בשל דירוגה.