דחיית תביעה צרכנית כנגד חנות מוצרי חשמל

פסק דין

1. התובע הוא טבח חובב. ביום 3.1.10 רכש התובע אצל הנתבעת 1, חב' אורקס דן בע"מ (להלן: אורקס), תנור בישול ואפייה גדול, תוצרת חב' פרטלי, איטליה, בעלות של 12,000 ₪.

מספר ליקויים שנתגלו, לטענת התובע, בתנור תוקנו על ידי טכנאי מטעם אורקס, אך התובע טוען כי נותרה תקלה חמורה, והיא: בעת חימום התנור מתחממים כפתורי הכיריים ואף דפנות המתכת של התנור, באופן שנגיעה בהם גורמת כווייה.

התובע טוען כי הדבר מהווה ליקוי במוצר, כיוון שאינו מאפשר שימוש בו ללא אמצעי מיגון לידיים, והתקרבות לדפנות הלוהטים של התנור יוצרת סיכון.

בתביעתו תבע התובע לקבל בחזרה את הסכום ששילם עבור התנור, כנגד החזרתו לאורקס, וכן פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

2.בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע התלונן על התחממות כפתורי הכיריים רק כשבעה חודשים לאחר התקנת התנור. הנתבעים טוענים כי לאחר שנועצו ביצרן, הם הוסיפו לתנור מאוורר, נוסף על הקיים. הם טוענים כי טכנאי מטעמם בדק את מידת ההתחממות של התנור באמצעות טרמומטר מקצועי ומצא שאינה חורגת מדרישות התקן.

3.בדיון ביום 17.5.12 ציין נציג הנתבעים, מר קדוש, כי ללקוחות אחרים של אורקס, שרכשו תנור מאותו דגם, אין תלונות בגין התחממות יתר. מר קדוש הציע שהנתבעים יבדקו את התנור במחלקה הטכנית שלהם, על מנת לראות אם ניתן לנקוט אמצעים נוספים להורדת מידת ההתחממות שלו.

4.בסוף חודש מאי 2012 נבדק התנור על ידי "תיקון טיפ טופ", ובדיקה נוספת - בנוכחות התובע.

להודעת הנתבעים מיום 11.6.12 צורף מסמך המעבדה (או המחלקה הטכנית), חתום בידי נחום קלר, מהנדס מכונות. במסמך זה פורט כיצד נבדקה ההתחממות של כפתורי הכיריים, הן בחימום התנור לחום של 200 מעלות, שמוגדר כ"שימוש נורמלי", והן לחום של 250 מעלות, שהוא החום המרבי האפשרי, וזאת במשך שעה וחצי. הטמפרטורה המרבית שנמדדה היתה 51 מעלות. מהנדס קלר מציין במסמך כי "אין בשום תנור שימוש מעשי של 250 מעלות".

בהודעת הנתבעים, שכתב מר קדוש, נאמר כי בבדיקה שנערכה בנוכחות התובע עמד התובע על עריכת הבדיקה, כאשר התנור מחומם לחום של 250 מעלות במשך למעלה משעה. מר קדוש טוען אף הוא כי אין שימוש מעשי בתנור, בחום מרבי זה, למשך זמן כה ארוך.

עם זאת, גם לאחר חימום התנור כאמור הגיעה הטמפרטורה ל- 51 מעלות ולא ל- 71 מעלות כפי שטען התובע.

בתגובה שהמציא התובע על מסמכים אלה הוא טען כי יש ויש מתכונים שמצריכים חום של 250 מעלות, וכי מידת ההתחממות של התנור עולה על המותר, לפי תקן ישראלי ת"י 900, אשר התובע צירף את הקטע הרלבנטי מתוכו.

5.הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש, אך לא אותר מומחה מתאים. התובע מסר כי אף ניסיונותיו-שלו לאתר מומחה שיסכים לתת חוות דעת בעניין ההתחממות שבמחלוקת, לא נשאו פרי.

על פי המלצת ביהמ"ש, פנה התובע אל מכון התקנים, אך בהודעה שהמציא ביום 17.10.12 מסר כי לא הצליח לקבל ממכון התקנים היענות לבקשתו לבדוק את התנור.

מכון התקנים שיגר אל ביהמ"ש שתי הודעות (מיום 19.12.12 ומיום 5.3.13), ובהן נאמר כי דגם התנור המדובר נבדק בעבר במכון התקנים ונמצא מתאים לדרישות תקן ת"י 1049

ו- ת"י 900.2.6, אך התנור הספציפי של התובע לא נבדק על ידי מכון התקנים.

6.במצב דברים זה ביקש התובע להביא את התנור לביהמ"ש על מנת להדגים את מידת ההתחממות של כפתורי הכיריים ושל דפנות התנור.

לאחר היערכות מתאימה (לרבות מהיבט הבטיחות); ולאחר שבהחלטה מיום 30.1.13 הבהרתי כי אין בהדגמה כזאת של הפעלת התנור כדי להבטיח שבימה"ש יוכל להגיע למסקנה על פי הפעלת התנור, כשלעצמה; התקיים - ביום 9.5.13 - דיון נוסף שבו הביא התובע את התנור לביהמ"ש והציג את מידת ההתחממות שלו, לאחר שחומם לחום של 250 מעלות, במשך כשעה וחצי.

מר קדוש התנגד למדידה במצב זה, בטענה כי השימוש הרגיל בתנור אינו צריך להיות בחום שעולה על 200 מעלות, וכי אין זה סביר שייעשה שימוש בתנור, בחום של 250 מעלות, במשך למעלה משעה וחצי.

התובע מצידו עמד על טענתו כי גם בתנאים אלה אסור שהתנור יתחמם למעלה מן המותר על פי התקן.

7.על פי תקן ת"י 900, בקטע הרלנטי לשיטתו של התובע, מותרת התחממות של ידיות, כפתורים, ידיות אחיזה וחלקים דומים, שעשויים מתכת, עד 35 מעלות מעל לטמפרטורת החדר.

כנקודת התייחסות לגבי טמפרטורת החדר שימש טרמומטר שמותקן בקיר מסדרון ביהמ"ש, שבו הוצב התנור, ואשר הראה 22 מעלות; אך אין בידי נתונים עד כמה טרמומטר זה הוא מדוייק או מכוייל כנדרש.

הטמפרטורה שנמדדה על פני התנור, באמצעות טרמומטר שהתובע הצמיד לתנור, היתה 58 מעלות, היינו - מעלה אחת יותר מהמותר על פי התקן; אך זאת בתנאי שטמפרטורת החדר המדוייקת אמנם היתה 22 מעלות, ולא, למשל, 23 מעלות.

התובע ביקש לקבוע כי די בחריגה במעלה אחת מהמותר על פי התקן על מנת לקבל את הטענה שבבסיס תביעתו: כי התנור לקוי.

אולם לעניין זה מקבלת אני את טענתו של מר קדוש, כי בהעדר וודאות מספקת לגבי טמפרטורת החדר (כשאין כל נתונים לגבי מידת הדיוק של הטרמומטר שעל הקיר); וכשמדובר בהפרש של מעלה אחת, שיכול להיות מושפע מאי-דיוק של טרמומטר זה -

אזי התובע לא הוכיח במידה הדרושה כי התנור מתחמם מעבר למותר על פי התקן.

8. על מנת לבסס את תביעתו, נטל הראייה הוא על התובע, להוכיח כי התנור שרכש מהנתבעים הוא לקוי.

לו היתה לפני הוכחה מספקת כי מידת ההתחממות של כפתורי הכיריים, או פני התנור שממתכת, עולה על המותר על פי התקן, אזי ניתן היה לקבוע, על בסיס ממצא כזה, כי התנור אמנם לקוי.

לחלופין, לו המציא התובע חוות דעת מומחה, כי התנור לקוי, למרות שמידת ההתחממות שלו אינה עולה על המותר על פי התקן - אזי היו הנתבעים יכולים לנהל הגנה אל מול חוות דעת מומחה כזאת, ואזי היה חומר התביעה וההגנה משמש חומר נוסף על מנת להגיע למסקנה שביקש התובע, או לשלול אותה.

כאמור, לא צלחו ניסיונותיו של התובע להשיג חוות דעת מומחה כזאת, ואף ביהמ"ש לא איתר מומחה מתאים.

התובע ביסס איפוא את תביעתו רק על טבלת עליית הטמפרטורה המותרת, על פי תקן ת"י 900.

מר קדוש טען כי משלא הוכח כנדרש, שמידת ההתחממות של התנור עולה על המותר על פי התקן האמור, יש לדחות את התביעה.

הוא הוסיף וטען כי אורקס מייבאת רק תנורים, שאושרו על ידי מכון התקנים, וכי ללא עמידה בתקן אין מאושר הייבוא. על כן, לטענתו, יצאו הנתבעים ידי חובתם משלא הוכח שמידת ההתחממות של התנור עולה על המותר על פי התקן הרלבנטי (כאמור, הומצא לביהמ"ש מסמך של מכון התקנים כי תנור מדגם זה נבדק על ידו ונמצא תואם את דרישות התקנים הרלבנטיים).

על פי המפורט לעיל, אני מקבלת את טענתו של מר קדוש.

9.על כן אני דוחה את התביעה.

הנתבעים הסכימו לוותר על פסיקת הוצאות, ואני סבורה כי בכך נהגו בהגינות כלפי התובע.

10.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, ג' סיון תשע"ג, 12 מאי 2013, בהעדר הצדדים.