החלטה
1.זוהי בקשת הנתבעת להורות לתובעים לתקן את כתב תביעתם על דרך של פירוט וכימות מלוא תביעותיהם, לרבות הכספיות, ולחלופין, ככל שהתובעים לא יפרטו ויכמתו תביעתם כאמור, לעשות שימוש בסמכותו של בית הדין לסילוק התביעה על הסף.
כן מבוקש לפטור הנתבעת מהגשת כתב הגנה עד למתן החלטה בבקשה או עד לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן.
2.עקב תקלה הועברה בקשה זו למתן החלטתי רק אתמול, ועל כך אין לי אלא להצר.
מכל מקום, לגופם של דברים לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובעים לבקשה ובתגובת הנתבעת לתגובת התובעים, נחה דעתי כי דין בקשתה של הנתבעת לחייב את התובעים לתקן את כתב תביעתם על דרך של פירוט וכימות מלוא תביעותיהם, להתקבל כפי שיבואר להלן.
3.עסקינן בענייננו בתביעתם של 13 עובדי הנתבעת שמועסקים אצל הנתבעת מעל 10 שנים במחלקת מיון בחיפה, כאשר לשיטתם במרבית תקופת עבודתם נדרשו התובעים ועבדו בפועל בהיקף של משרה מלאה, שהיא כ-178.5 שעות חודשיות ולעיתים אף יותר מכך.
לטענת התובעים, בקליפת אגוז, חרף האמור לעיל, מוגדרים התובעים, שלא כדין כעובדים ב"משרה חלקית" בשיעור של 75% משרה שהם 133.8 שעות חודשיות, כאשר בדרך מלאכותית לטענתם, "השלימה" הנתבעת את חלקיות המשרה למשרה מלאה באמצעות "שעות נוספות", לשיטתם משיקולים זרים.
לטענת התובעים, כתוצאה מדרך העסקה זו, "נגרמים ו/או עלולים להיגרם להם" נזקים ופגיעות בזכויותיהם מכח דין, לרבות זכויות ותנאים מכח ההסכם הקיבוצי החל על יחסי הצדדים, עקב חיושב שגוי של גובה משכורתם לפי שכר מופחת "ובין היתר" לטענתם: פגיעה בשיעור פיצויי הפיטורים, מענק ההסתגלות, פדיון הודעה מוקדמת, או פרישה לקצבה, לכשיסיימו עבודתם בנתבעת כמו גם פגיעה בשיעור דמי האבטלה שיקבלו בסיום עבודתם, פגיעה בגובה ההחזר עקב אובדן כושר עבודה, אם חו"ח יגיע מי מהם למצב של אובדן כושר עבודה, כמו גם פגיעה דמי המחלה שיקבלו אם יחלו חו"ח, וכן פגיעה בתגמולים שונים מאת המוסד לביטוח לאומי בקרות אירוע מזכה, כגון: תגמולי מילואים (ראה: סעיף 3 לכתב התביעה, על תת סעיפיו).
מוסיפים התובעים וטוענים בס"ק 3.11 לכתב תביעתם, כדלקמן:
"ויובהר כי רשימה זו אינה סופית ו/או סגורה וניתנה לשם הדגמה והבהרת חומרת נזקי התובעים בשל הגדרת היקף משרתם הפיקטיבי/המלאכותי".
4.אי לכך עתרו התובעים בסעיף 7 לכתב תביעתם לסעדים כפי שיפורט להלן:
"בנסיבות אלה מוגש בזאת כתב התביעה, על מנת שכב' בית הדין יצהיר ויורה כדלקמן:
7.1.כי התובעים עובדי הנתבעת במשרה מלאה - החל מתחילת העסקתם.
7.2.לחילופין בלבד ולשם הזהירות - מבוקש כי יוצהר שהתובעים הינם עובדים במשרה מלאה - החל מתאריך 17/6/02 (להלן "המועד הקובע").
7.3בנוסף כי הנתבעת חייבת להשלים זכויותיהם בין היתר הכספיות עפ"י דין ו/או עפ"י הסכם ההעסקה, מיום תחילת עבודתם או לחלופין, מהמועד הקובע ועד למתן פסק הדין.
7.4לחילופין יתבקש כבוד ביה"ד לפצל הסעדים באופן שלאחר הכרעתו בסעד המבוקש בסעיף 7.1 לעיל (או בסעיף 7.2 החלופי לו), ידון ויוכרע הסעד המבוקש בסעיף 7.3.
7.5לחילופי חילופין, מבוקש לקבוע ולהצהיר כי השכר הקובע של התובעים לצורכי חישוב זכויותיהם, בין היתר המנויות בסעיף 3 לעיל, כולל בתוכו גם את תמורת השעות הנוספות עד לתקרת 178.5 השעות – המהוות 100% משרה וזאת משתוספת זו משולמת להם במהלך עבודתם בעד מטלות המבוצעות על ידם באופן קבוע במשך שנים ואשר הינן חלק בלתי נפרד מעבודתם הרגילה וזאת מהמועד הקובע ואילך".
5.מעיון בתגובת התובעים לבקשה, נראה כי אין חולק בין הצדדים בדבר ההלכה המחייבת בעל דין לפרט לכמת ולמצות את תביעתו וההלכה הקובעת כי בית הדין לא יעניק סעד הצהרתי, מקום בו יכול התובע לתבוע סעד כספי וממשי [ראה פסקי הדין מן העת האחרונה: ע"ע 220/03 אילן ארגס – רשות הנמלים בישראל (פסה"ד מיום 22/8/06); ע"ע 1193/04 מרים רפפורט – רשות שדות התעופה (פסה"ד מיום 30/1/06); ע"ע 74/06 רשות השידור - משה אסןלין ואח (פסה"ד מיום 20/9/06) וכן בר"ע 722/09 מנחם יהב - מדינת ישראל (פסה"ד מיום 15/3/09)], אלא שגדר המחלוקת ביניהם נסוב על השאלה האם עסקינן בענייננו באחד החריגים לעקרון זה, כטענת התובעים.
6.לאחר בחינת תגובת התובעים ונימוקיהם, שוכנעתי כי לא רק שמקרה זה אינו נופל בגדר אחד החריגים להלכה כאמור לעיל, אלא שלאור ההלכה כמבואר לעיל, חלק חובה על התובעים לפרט ולכמת את מלוא תביעותיהם, ואבאר.
אמת הדבר, עיון בדוגמאות אליהן היפנו התובעים בסעיף 3 לכתב התביעה על תת סעיפיהם, מעלה כי הסעד המבוקש בקשר לכל אלו, הוא סעד הצהרתי הצופה פני עתיד, ואמנם אילו בכך היו מתמצים הסעדים המבוקשים, לא היה מקום לדרוש מהתובעים כימות, לא כל שכן פירוט נוסף, ויש להניח כי אילו כך היו פני הדברים, מן הסתם לא היתה מוגשת בקשה זו.