לויט ואח' נ' רוזנפלד

החלטה

1.זוהי בקשה לרשות להתגונן כנגד התביעה.

המבקש טוען בתצהירו כי המשיב לא צרף לתביעתו מפת מדידה עדכנית וכי אישור הזכויות שצורף כנספח 1 לתביעה איננו מקורי.

המבקש טוען עוד כי הוא החכיר את האדמה בגוש 13206 לצד ג' זאב יעקובסון וזאת בהסכמת אגודת "חקלאי מטולה" זאת נוכח העובדה שהוא סובל מאלרגיה לעקיצות דבורים.

המבקש מצרף לתצהירו הסכם העברת זכויות קרקע ומים של אגודת החקלאים מטולה.

עוד טוען המבקש בתצהירו כי אגודת חקלאי מטולה מסרה לו אישור ביום 24.9.95 שבו צויין " 2.5 דונם גודגדן בניחה (הכשרת סוכנות יהודית) גוש 13206", כן ברשותו של המבקש מפת מדידה חתומה בידי מודד מוסמך שגם נחתמה ע"י אגודת החקלאים מטולה.

בקיצור, טוען המבקש כי הוא לא פלש לקרקע של התובעים ולכן יש לתת לו רשות להתגונן כדי להוכיח את טענותיו.

2.המבקש טוען כי בבעלותו נמצאים רק שלושה שטחים בגושים שונים במטולה הנקראים: א. ניחהב. הר צפיה ג. מורדות טל חי, ולא יכול להיות שבבעלותו

שטח סמוך לזה שמחזיק בהתאם למפת המדידה. לטענתו, המודד המוסמך

מר ראתב סבאג טעה בעת עריכת המפה ורשם גוש לא נכון 13207 במקום 13206, זאת אומרת שאין שום שטח נוסף שהמבקש מחזיק בו וישנו שטח אחד בלבד "בניחה" ועל כן גם השטח שהמשיבים מסתמכים בו על נסח רישום אינו נמצא בחלקת המבקש וכי עליהם לפנות לאגודת חקלאי מטולה.

3.שני הצדדים זומנו לפניי לשמיעת הבקשה, במהלכה המבקש נחקר בקצרה על תצהירו והוא נתבקש להסביר מה הוא המנגנון של הקצאת קרקעות והוא הסביר זאת (ראה עמ' 1 שורות 13 – 16 לפרוטוקול).

הוא נשאל אם יש לו חלקת טאבו במטולה והמבקש השיב בשלילה.

4.שני הצדדים סיכמו טענותיהם לפניי, כאשר ב"כ המבקש טען כי המבקש מחזיק במסמכים בכתב מאגודת חקלאי מטולה ואשר הופקדו במינהל מקרקעי ישראל, ושאלה מסמכים המתייחסים לאמצע שנות השמונים.

לטענת המבקש הוא יושב על הקרקע יותר מ- 26 שנים ובזמן הזה הוא עיבד ונטע דובדבן ולאחר מכן נקטרינה ותפוח באמצעות הסוכנות היהודית ואף אחד לא בא אליו בטענות.

לטענת המבקש זאב יעקובסון הוא זה שחכר את הקרקעות מהמבקש ובמפות של שני הצדדים מספר החלקות שונה ויש לברר את זהות החלקות עד תום לאחר שתינתן למבקש רשות להתגונן.

עוד טוען ב"כ המבקש בסיכומיו כי יש לתת למבקש רשות להתגונן גם ובכדי שהוא יוכל לשלוח הודעת צד ג' נגד אגודת חקלאי מטולה שהקצתה לו את הקרקע.

מאידך, טען ב"כ הנתבעים בסיכומיו שהוא צירף נסח טאבו וכי המבקש טוען לזכויות בחלקה 22 גוש 13206 וכי אין מחלוקת שלתובעים עם הנתבע באשר לגוש 13206 כך המחלוקת היא לעניין חלקה 19 וכל נטיעה של הנתבע בחלקה 19 מהווה פלישה. המחלוקת בקשר לחלקה 19 הוסדרה עוד בשנת 2009 ומשנה זו יכלו הם לתבוע את הפולשים.

5.הלכה ידועה היא שדי לו לנתבע כי הוא יצביע על הגנה לכאורה ולו דחוקה כדי שבית המשפט יעתר לבקשתו למתן רשות להתגונן.

במקרה זה, מדובר בסעד של סילוק יד , כאשר מחד גיסא , טוען התובע כי הנתבע פלש לחלקתו , ומאידך גיסא , טען הנתבע כי הוא נמצא בתוך חלקה שהוקצתה לו ע"י אגודת "החקלאי מטולה" , בתיאום עם מינהל מקרקעי ישראל וכי הוא נטע את הקרקע הזאת לתקופה של למעלה מ- 26 שנים. הנתבע העלה טענות לענין זהות הקרקע וחזר טען כי הוא לא פולש לקרקע.

האמור בתצהיר המבקש ודבריו לפניי מעידים על כך שיש למבקש הגנה כנגד התביעה של סילוק יד ומן הראוי לתת לו את יומו בבית המשפט כדי שהוא יעלה את טענותיו.להערכתי ,הגנתו של המבקש הינה דחוקה נוכח העובדה שהוא בעצמו הודה כי הוא אינו הבעלים של החלקה אלא רק עיבד אותה ונטע אותה וכאשר לעומתו