פסק דין
התובעים הזמינו אצל הנתבעת עבודות נגרות, מטבח, ארונות , מיטה ושידות, לטענתם בסכום כולל של 92,500 ₪. שולם לנתבעת ע"ח 45,750 ₪, לטענת התובעים הריהוט סופק באיחור של כ-3 חודשים, והתגלו בו ליקויים שהתרבו והחריפו, חרף הזדמנויות שניתנו לנתבעת לתקן את הליקויים, לא פעלה לתקנם כראוי, אלא באופן שטחי, ולבסוף לא היתה מוכנה לשום בקשה בעניין, ולמעט דרישת יתרת סכום ההזמנה. התובעים טוענים שנגרם להם נזק בגין הליקויים האמורים, ובסך של 77,800 ₪ ובהפחתת היתרה לתשלום לפי ההסכם, בסך 46,750 ₪, דורשים תשלום בסך 33,050 ₪.
התובעים צרפו חוות דעת מומחה מטעמם, לתמיכה בתביעה.
הנתבעת טוענת כי סכום העבודות שסוכם היה 92,500 ₪, לפני מע"מ, ומשכך יש לצרף לו מע"מ. הנתבעת מאשרת קבלת סך 42,750 ₪ כולל מע"מ כמקדמה, לטענתה סופקו רכיבי ההזמנה במועדם ובמלואם, חרף העובדה שהתובעים לא שילמו עד אותו מועד את מלוא התמורה, תוך ניצול מערכת היחסים הטובה ששררה בין הצדדים. לבקשת התובעים בוצע סבב תיקון ליקויים ראשון, וכאשר נותרו ליקויים קלים ספורים, הגיעה למקום מתוך כוונה לבצעם, אך התובעים גילו דעתם, כי אין בכוונתם לשלם מעבר לסכום המקדמה, ששולמה, תוך טענה מחוסרת תום לב, כי אינם מרוצים מן העבודות.
נטען שלמרות שההזמנה בוצעה וסופקה כמוסכם, נותר חוב העולה על 60,000 ₪. גם הנתבעת צרפה חוות דעת מטעמה ולפיה קיימים ליקויים בסכום זניח , ומדובר בליקויים מינוריים שניתנים לתיקון במשך יום עבודה אחד. וכאמור עותרת בתביעה נגדית לחיוב התובעים ביתרת ההזמנה.
בהסכמה מונה מומחה מטעם בית המשפט מר עמנואל אורנבוך שהוציא חוות דעת ראשונה בעניין ביום 12.3.10, בהמשך ולאחר דחית בקשה לפסילת המומחה, ניתן פסק דין בתיק לפי בקשת התובעת ותוך דחיית התביעה הנגדית, מאוחר יותר בהסכמה בוטלה אותה פסיקה והמומחה מר אורנבוך ביצע בדיקה חוזרת במקום, בנוכחות בעלי הדין, ומסר חוות דעת שניה מיום 15.12.10. לפי חוות דעת המומחה, קיימים ליקויים משמעותיים, בעיקר במטבח, שעלותם הכספית הכוללת 64,000 ₪.
בדיון שהתקיים נחקר המומחה ע"י ב"כ הנתבעת וכן העידו מטעם התובעים, התובעת 1, ומטעם הנתבעת מנהלה מר מאיר בן אבו. בתום הדיון טוען ב"כ התובעים, שבהעדר אסמכתא כלשהי לכך שהמחיר שצויין אינו כולל מע"מ, יש לראות במחיר המוסכם ככולל מע"מ, ועל סמך פסיקה הקיימת בעניין. לשיטתו, יש לאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט, לרבות בקשר לגובה המטבח, המחייב פירוקו, כאשר על הנתבעת היה לברר וליידע עניין הגובה עם התובעים ובטרם הביצוע. כן נטען שבפועל הדרישות היו ידועות כמו המטבח הקודם, שהוזמן ובוצע בדירה בטבריה, ומשכך מדובר בטעות במידות שבאחריות הנתבעת. התבקש על פי קביעות המומחה לפצות התובעים ביתרת הנזק ובסך של 29,090 ₪.
ב"כ הנתבעת טוען שהוכח שאין צורך לפרק לחלוטין את המטבח, אלא ניתן לתקנו באמצעות החלפת מספר אלמנטים לקויים. לשיטתו, המומחה בחקירתו אישר אפשרות זו, שעלותה מבחינת הנתבעת נמוכה בהרבה, כ-15,000 ₪. וסכום זה, מוכן שיקוזז מיתרת חוב התובעים לנתבעת, ועדיין נשאר כאמור חוב לזכות הנתבעת שיש לשלמו. נטען שעניין הליקויים בגובה המטבח אינו באחריות הנתבעת ואינה קשורה ו/או אחראית לסוג וגובה פלטת השיש שהוזמנה לא ממנה, וכאשר כספקית ארונות המטבח, סיפקה ארונות תקניים, בגובה שאינו עולה על 88 ס"מ. נטען לחוסר אמינות של התובעת באי אישורה ההזמנה שצורפה בזמנו לכתב ההגנה והתביעה הנגדית, ולאי העדת עד רלוונטי, הוא ספק השיש שבנדון. כן הוכחשו הסכומים שנתבעו במסמך המרכז שהכין ב"כ התובעים, ונדרש סכום התביעה הנגדית, בניכוי 15,000 ₪ - עלות תיקונים מקסימאלית לשיטת הנתבעת.
לאחר עיון בחומר, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל התביעה העיקרית ולדחות התביעה הנגדית.
לגבי סוגית המע"מ, לא ראיתי אסמכתא מספקת כלשהי, לפיה מחיר העסקה בסך 92,000 ₪ אינו כולל מע"מ. המקובל והידוע לנתבעת בעניין, אינו יכול לעלות או להוריד, מול פסיקה בסוגיה זו ולפיה בהעדר הציון שיש להוסיף מע"מ למחיר, ייחשב המחיר הנקוב בהזמנה ככולל מע"מ. כן לא הוכח בפני שהיה סיכום אחר או שונה לעניין תוספת המע"מ. ומשכך ועל פי החומר שבפניי יש לקבוע שהמחיר 92,000 ₪ כולל גם מע"מ.
לגבי סוגיית גובה המטבח, אני מקבל שמדובר בליקוי באחריות הנתבעת שחלה עליה חובה ליידע, ולספק ארונות מטבח, בין השאר כמשטח לשיש המותקן מעליהם, ובגובה הלוקח בחשבון את גובה משטח השיש, והדבר לא נעשה, יתר על כן שוכנעתי כי התובעים הזמינו מטבח כפי שהוזמן קודם לכן בדירה אחרת בטבריה, והעניין היה אמור להיות בידיעת הנתבעת, כאשר בפועל המטבח נשוא התביעה, ביחד עם השיש, גבוה מן המקובל ובאופן המצדיק פירוקו.
אני דוחה הטענה שניתן להסתפק בהחלפת אלמנטים מסוימים במטבח, בעיקר דלתות וחלקים חיצוניים, תוך השארת החלקים הפנימיים (הארגזים)במקומם.
ככלל, מומחה בית המשפט אמר דברו בעניין בחוות הדעת, ובדיון, ולא ראיתי שמתקיימות כאן הנסיבות החריגות, המצדיקות סטייה מחוות דעתו של המומחה, ו/או מן הנגזרות הכספיות שקבע. הדרישה לבצע תיקון כיום, ולאחר מסכת התלאות שעברו התובעים בעניין, וחרף אי תשלום מלוא התמורה על ידם אינה מוצדקת, ואני סבור שמוצתה זכות הנתבעת לביצוע תיקון, חלף חיובה בפיצוי כספי בגין הנזקים הנטענים.
בדקתי את תחשיב התובעים (ת/20), לעניין סיכום כספי של הנזקים, שהוכרו על ידי המומחה וכן שיטת החישוב, ואני מוצא לאשרם. כפי קביעת המומחה, נזקיהם המצטברים של התובעים מגיעים לסך 75,840 ₪. מסכום יש להפחית את הסכום שנותר לתשלום 46,750 ₪, כך שנותרת יתרת חוב לתשלום על ידי הנתבעת בסך 29,090 ₪, עליה יש להוסיף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
נוכח כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים:
1.סך של 29,090 ₪.
2.הוצאות משפט בסך 7,436 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בגין קבלת מרבית תביעתם ודחית התביעה הנגדית.
כל הסכומים ישאו הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ח חשון תשע"ב, 15 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.