החלטה
התובע כונס נכסים שמונה על פי החלטה שיפוטית של ראש ההוצל"פ בתל-אביב, מטעם חברת "זנד טל – מכוני תערובת בע"מ" על נכסיו של הנתבע מס' 1 – זכויות בנכס הידוע כמשק 65 במושם רם-און, מבקש בתביעה שהוגשה בפניי את פירוק השיתוף בנכס על מנת לאפשר גביית חוב חלוט על פי פס"ד שניתן נגד הנתבע מס' 1, חוב ע"ס כ - 550,000 ₪ נכון לשנת 2004.
התביעה הוגשה נגד בעלי הזכויות של ברי הרשות – הנתבע 1 ואשתו ובעקבות הדיון שנערך ביום 27/6/10 הוריתי על צירוף האגודה "רם און – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ" כנתבעת נוספת בתיק.
הנתבעים מתנגדים לבקשה.
הנתבע 1 טוען כי גם מטעמי צדק ולפנים משורת הדין אין מקום להורות על פירוק השיתוף, לחילופין טוען הנתבע 1, כי אין מקום להורות על פירוק השיתוף שיהווה פגיעה בזכויות אשתו, הנתבעת 2, שנאלצה לעזוב את הבית ואת הנחלה בשל יחס האגודה אליה.
ב"כ הנתבעת 2 מתנגד גם הוא, מטעמים המפורטים על ידו בכתב ההגנה, כאשר ב"כ הנתבע 2 גם כן מצרף לטעמיו להתנגדות נימוקים מדוע אין מקום לנקוט בהליכים נגד נתבע 1 ומדוע הנתבעת 3 גם כן צודקת בטענותיה. הנתבע 3 מתנגד, בטענה שהוא בעל החוב הגדול והקודם על פי פסקי דין והחלטות שיפוטיות גם של ביהמ"ש המחוזי וגם של המשקם והוא אף החל לנקוט בהליכי מימוש במסגרת ההוצל"פ שבמנהלת.
בפועל מבקשים הנתבעים למעשה, שביהמ"ש יסלק את התביעה גם אם לא נקטו בלשון זו כולם במפורש.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אינני סבור שיש מקום לסילוק התביעה.
אין מחלוקת על כך שהנתבע 1 חויב בפסק דין חלוט בתשלום כספי לחברת "זנד טל – מכוני תערובת בע"מ". לא שמעתי מפיו של הנתבע 1 התכחשות לחוב זה.
ככל שהנתבע התכחש לחובות, דבריו כוונו נגד החובות הנטענים על ידי האגודה. לדבריו, פסקי הדין וההחלטות שניתנו לטובת האגודה נגדו (ועל ידי המשקם – נגדו ונגד אשתו הנתבעת 2) ניתנו שלא כדין, הוא איננו חייב כספים לאגודה אלא ההיפך הוא הנכון ה אגודה חייבת לו כספים שמוערכים על ידו במיליוני שקלים.
כאמור אין מחלוקת בדבר החוב שבגינו מונה התובע ככונס נכסים. אין מחלוקת גם שהמינוי לכונס נכסים נעשה בהחלטה שיפוטית שניתנה כדין.
השאלה היא, האם במצב זה כאשר יש חוב חלוט במינוי כונס נכסים שמונה כדין, האם הוא רשאי במסגרת תפקידו ככונס נכסים, לבקש פירוק שיתוף בנכס שלפחות חלק מהזכויות בו, הן של הנתבע – החייב כלפיו. לעניות דעתי, לא יכול להיות שום ספק שהתשובה לכך הינו חיובית.
כונס הנכסים רשאי ואף חייב לעשות הכל על מנת לממש את נכסי החייב כדי לממש פסק דין לחיוב כספי, פסק דין שהוא חלוט.
גם אם צודק הנתבע 1 במלוא טענותיו כלפי הנתבעת 3, ואינני אומר שזהו מצב הדברים, אין בכך כדי לפגוע בזכותו של התובע לתובע פירוק שיתוף.
הנתבעים או חלקם, העלו את הטענה שאין מקום לתביעה לפירוק שיתוף כלפי אדם שהזכויות שיש לו בנכס הם זכויות של בר – רשות. אינני מסכים עם טענה זו.
הזכות של בר רשות אמנם, איננה זכות בעלות, אך הינה זכות בעלת ערך כספי, זכות שניתן לתרגמה לערכים כספיים ואת הזכות הזאת שיש לתובע, רשאי כונס הנכסים לתבוע במסגרת תפקידו ככונס נכסים לצורך גביית החוב.
לגבי התנגדותה של הנתבעת מס' 2, אני סבור שאין בהתנגדותה כדי למנוע את זכותו של התובע לרדת לנכסיו של הנתבע מס' 1 ובעניין זה יש לציין, כי בדיון הקודם נשאל הנתבע מס' 1 באשר לטיב מערכת היחסים שבינו לבין אשתו הנתבעת 2 ומפיו התבררה העובדה שהנתבעת 2 איננה נמצאת בנחלה לפחות מזה עשור שנים כמו כן התברר, שבין הנתבע 1 לבין הנתבעת 2 מתנהלים או התנהלו הליכים משפטיים בבית הדין הרבני שטיבם לא הוברר עד תום.
ככל שקיימים מגבלות שהחוק מטיל על מנת לממש את הנכס ואת זכויותיו של הנתבע בנכס, בוודאי שכונס הנכסים חייב לפעול על פי מגבלות אלה. כך לדוגמא, אם יש צורך בקבלת הסכמת המינהל שהוא הבעלים הרשום של הנכס על כונס הנכסים לפעול לקבלת הסכמת המינהל. כמו כן, אם הליך פירוק השיתוף יחייב מציאת פתרון דיור הולם על פי ההלכה או על פי הפסיקה, יצטרך כונס הנכסים להידרש גם לכך, אך אין בכל אלה כדי למנוע את המהלך של פירוק השיתוף ובמילים אחרות אין בכל הטענות כדי לגרום לסילוקה של התביעה על הסף.
באשר לטענותיו של הנתבע מס' 3 – כאמור, הנתבע 1 מכחיש את טענות הנתבע מס' 3 לחובות כל שהם כלפיו וטוען כי אף מגיעים לו סכומי כסף גדולים מהנתבעת מס' 3, אך גם אם אני דוחה את כל טענות הנתבע 1 כלפי הנתבע 3 ובהנחה שהיא לכאורה הנחה מבוססת מכוח העובדה שיש כיום החלטות ופס"ד לטובת הנתבעת מס' 3 ולחובת הנתבע מס' 1, הרי שאין בכך כדי להצדיק התנגדותה של הנתבעת מס' 3 להליך של פירוק השיתוף. לכל היותר, יכולה הנתבעת מס' 3 לטעון שזכויותיה קודמות או שהיא נהנית מדין קדימה לסילוק החוב כלפיה, לפני סילוק החוב כלפי התובע.
השאלה מי מבין התובע והנתבעת מס' 3 זכאי לאיזה חלק, הינה שאלה נפרדת שאין בה כשלעצמה למנוע את ההליך של פירוק השיתוף. במיוחד אמורים הדברים, כאשר התובע איננו יכול, ככל הנראה להצטרף להליכי המימוש שנקטה הנתבעת מס' 3 נגד הנתבע מס' 1 במסגרת הליכי הוצל"פ במנהלת ועל כן, כל שנותר לתובע כדי לממש את הזכויות של הזוכה שבשמה הוא מונה ככונס נכסים, הוא לנקוט בהליכים שהוא נקט.