לוגסי נ' סביון

פסק דין

1.         התובע, טכנאי מזגנים, הגיש תביעה בגין דמי ביקור והוצאות משפט. התובע טען בכתב התביעה כי ביום 12.07.10 קיבל קריאה מהנתבע בשל תקלה במזגן מיני מרכזי. לטענתו, מסר לנתבע כי יחולו עליו דמי ביקור בסכום 150₪ ומע"מ ובאם יחליט הנתבע לבצע התיקון באמצעות התובע, ישלם רק עבור התיקון. התובע טען בכתב התביעה כי הנתבע הסכים לתנאים כאמור. בהמשך כתב התביעה, התובע פירט גרסתו ביחס לאשר ארע בבית הנתבע ולדין ודברים אשר התפתח ביניהם, לטענתו, עד כדי גידופים והשמצות. התובע תבע להשית על הנתבע את דמי הביקור בסך 150₪ ומע"מ והוצאות המשפט בסך 950₪.

2.         הנתבע הגיש כתב הגנה בו שטח גרסתו להשתלשלות האירועים למן השיחה הטלפונית עם התובע, ביקור התובע בבית הנתבע וכן הדין והדברים אשר התנהלו בין הצדדים במהלך אותו ביקור. הנתבע טען בכתב ההגנה כי התנהגותו של התובע הייתה "נוכלית" ולכן לא שילם לו את דמי הביקור. כן טען כי למחרת היום הזמין טכנאי אחר אשר תיקן התקלה וכי לזה שילם את דמי הביקור ברצון.

3.כמפורט להלן, הצדדים הציגו גרסאות שונות זו מזו לאשר ארע בעת ביקור התובע בבית הנתבע.

4.         התובע טען כי לאחר שהגיע לבית הנתבע, הבחין כי מדובר בבעיה אשר נראתה על פניה כקיימת הרבה מאוד זמן. לדבריו, הציע לנתבע לבצע עבודה כמפורט בכתב התביעה וכי עלות עבודה זו תהיה 350₪ עם אחריות לשנה. לטענתו, למשמע מחיר העבודה, הנתבע החל לגדפו ולהשמיצו במילים פוגעות וחריפות כמו נוכל וגנב וכי הוא נותר המום מהתנהגותו ותרבותו הרעה של הנתבע. עוד לדבריו, לאחר שניסה להסביר לנתבע כי התקלה במזגן היא "בעיה רצינית", ביקש מהנתבע לשלם את דמי הביקור והנתבע סרב לשלם תוך שהמשיך לסנן קללות מפיו וגרש את התובע מביתו.

5.         הנתבע טען כי התובע אמר לו שיש בעיה וכששאל אותו מה הבעיה, התובע לא הסכים להסביר לו את מקור הבעיה אלא אמר לו בהתנשאות וביהירות "בשביל זה צריך ללמוד בבית ספר לטכנאי מיזוג אויר" או "זה יעלה לך 350₪ וישחרר את הסתימה במערכת" – מבלי להסביר במה מדובר. לדברי הנתבע, לאחר שלחץ על התובע להסביר מה הוא מתכוון לעשות, אמר לו כי הוא מזרים גז בלחץ לצינור הניקוז. לדברי הנתבע, באותה הנשימה אמר התובע "אם אתה מסרב, שלם את 150₪ עבור הביקור בלבד". לאחר זאת, לדברי הנתבע, הנתבע הסביר לתובע כי הצינור לא סתום וכי המים יוצאים מהניקוז ישר לחצר, כי רק כעבור כשעתיים מתחילת עבודת המזגן, מתחילים להצטבר מים על תקרת הגבס וכנראה שהבעיה היא אחרת. התובע חזר ואמר לו בהתנשאות כי ישלם על הביקור את הסכום של 150₪ וכי הוא ממהר ללכת. לדברי הנתבע, כתוצאה מכך התפתח בין הצדדים ויכוח במהלכו עבר התובע לשפה של איומים, אמר "אני אתבע אותך אם תסרב לשלם" והחל לגדף, לקלל ולאיים.

6.         בעדותו בבית המשפט הנתבע אמר כי התובע לא רצה לתת שירות בכנות אלא "בא לקחת תוך 4 דקות 150₪". כן אמר "אני לא הייתי מגיע לפה בגלל 150₪, ההתנהגות הנוכלית שלו גרמה לי להגיע לפה". (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 22-23 ו- 27). 

7.השתכנעתי כי גרסתו של הנתבע היא גרסת האמת. לפי גרסת הנתבע, הוא ביקש מהתובע הסבר לתקלה, התובע דחה אותו בקש ולאור בקשתו החוזרת של הנתבע, סיפק הסבר אשר לא הניח את דעתו של הנתבע ומשהנתבע חלק כי זו סיבת התקלה במזגן, התובע דרש בתוקפנות את תשלום דמי הביקור. הנתבע היה זכאי לקבל מהתובע הסבר ענייני לתקלה ואני מאמינה לו כי ביקש לקבל מהתובע הסבר ענייני לתקלה וכי התובע סיפק לו הסבר לא נכון לתקלה.

8.גרסתו של הנתבע בכללותה וביחס לחלופי הדברים בין הצדדים מפורטת וקוהרנטית. לעומת זאת, גרסת התובע כי רק בגלל שאמר לנתבע כי עלות התיקון תהיה 350₪, הנתבע מיד התרעם והחל לגדף ולהשמיץ, אינה סבירה. התרשמתי כי גרסתו של התובע היא מגמתית, חלקית ובלתי מהימנה.

9.לדברי הנתבע בכתב ההגנה, למחרת היום הזמין טכנאי אחר אשר הסביר לו כי צינור הניקוז הפנימי התקפל קמעה כלפי מעלה ומנע את זרימת המים. לדבריו, אותו טכנאי יישר את הצינור וקיבע אותו ואז החלו המים לזרום באופן חופשי לחלוטין החוצה. לדברי הנתבע, עבודתו של טכנאי זה נמשכה עשר דקות בלבד, והנתבע שילם לו בשמחה את דמי הביקור בסך 170 ש"ח. לדבריו, מאז חלפו מעל 3 חודשים והמזגן עבד כתקנו.

עובדות אלה מוכיחות כי הסברו של התובע לתקלה במזגן לא היה נכון. ממילא התיקון אותו הציע, לא היה דרוש. בצדק חשד, איפוא, הנתבע בדברי התובע.

10.בנוסף לאמור, הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובע הגיע לביתו ללא כלי עבודה. התובע בעדותו לא הכחיש כי הגיע לבית הנתבע ללא כלי עבודה. העובדה שהתובע ענה לקריאה של לקוח לתיקון מזגן ולא טרח להביא עמו כלי עבודה, מעוררת חשד שלא היה בכוונתו לבצע תיקון למזגן. אם היה בכוונתו לתת שירות תיקון, מתבקש כי היה מביא עמו כלי עבודה.

11.בעת הדיון, באמצע עדותו של הנתבע, התובע התפרץ וצעק לעבר הנתבע "אתה חצוף ושקרן". על אף שבית המשפט העיר לתובע כי אין להפריע את עדות הנתבע, התובע המשיך ואמר לנתבע בצעקות רמות "אתה חצוף ושקרן". התובע ניסה להשתיק את הנתבע ולא איפשר שמיעת עדותו. עד כדי כך הגיעו הדברים, שלא ניתן היה לנהל את הדיון בשל צעקות התובע והדיון הופסק.

12.הדיון חודש לאחר הפסקה ארוכה למדי אך לא עברה דקה מחידוש הדיון, והתובע  שב לצעוק ולא איפשר לנתבע להשלים עדותו. בשלב זה, נאלץ בית המשפט להזהיר את התובע כי באם ישוב ויתפרץ בעת הדיון מבלי לקבל רשות לכך, בית המשפט יאלץ להטיל עליו הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה. רק לאחר אזהרה זו, חדל התובע מלהתפרץ ולשבש את הדיון.

13.גילויי התנהגות אלה של התובע של תוקפנות, ניסיון השתקה ושימוש בשפה בלתי ראויה – בעת דיון המתנהל בד' אמות בית המשפט - מחזקת את גרסת הנתבע, כי היה זה התובע אשר בעת הביקור בבית התובע, גידף והשמיץ ואני מאמינה לדברי הנתבע כי התובע נהג כלפיו באלימות מילולית ובתוקפנות.

14.התובע התנהג, איפוא, בדרך בלתי מקובלת. הוא דרש מהנתבע תשלום בגין הביקור במקום מבלי שסיפק לנתבע שירות מקצועי. התובע גם לא התכוון לספק לנתבע שירות אמין לתיקון התקלה אלא לנצל את העובדה שנקרא לבית הנתבע לשם גבית דמי ביקור. בכך פעל התובע בחוסר תום לב ובניגוד לסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. התובע אינו זכאי לדמי הביקור גם מהטעם שלא סיפק לנתבע שירות מקצועי כנדרש בעת הביקור.

15.אשר על האמור התביעה נדחית.

16.בנסיבות על התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ראויות. לעניין זה נתתי משקל לכך שמאחר שהתובע שיבש, כאמור לעיל, את הדיון באופן שלא ניתן היה לנהל אותו, בית המשפט נאלץ להורות על הפסקת הדיון והנתבע אשר התנהג לכל אורך הדיון כנדרש, נאלץ להתעכב בבית המשפט עת ארוכה בשל התנהגות התובע.

אשר על האמור, התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,200₪.

17.בקשה לרשות  ערעור תוך 15 יום.