פסק דין
1.התביעה שבפניי, הינה בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום6/8/2010 .
2.התובע טוען כי הוא נסע מאחורי משאית אשפה בנתיב הימני, ולאחר שהמשאית פנתה לנתבי השמאלי ועמדה בו לשם איסוף אשפה, הוא המשיך נסיעתו קדימה, או אז, נהג משאית האשפה החליט כי הוא רוצה לחזור לנתיב הימני, ולכן פגע ברכבו מצד ימין וגרם לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעמו.
3.נהג המשאית אשר עבד אצל הנתבעת מספר 1 (להלן:"הנהג") מאשר כי פגע ברכב התובע, אך טוען כי רכב התובע ניסה לעקוף אותו בצד ימין של הנתיב הימני שנסעו בו, וזאת כאשר הנהג הרחיב את הפנייה שלו וסטה טיפה לנתיב השמאלי, על מנת שיוכל לפנות ימינה, וכתוצאה מכך קרתה התאונה.
4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, התובע והנהג, אשר העידו והדגימו כל אחד, לפי גרסתו, את אופן התרחשות התאונה, ועיינתי במסמכים שהוגשו, לרבות חוות דעת השמאי מטעם התובע, וצרופותיה.
5. לאחר ששמעתי את העדים, ולאחר שעיינתי במסמכים, אני סבורה כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבעות, ולהלן אנמק:
5.1 גרסת התובע, לפיה פגע הנהג בו מצד ימין נתמכת גם בעדות הנהג:" ופתאום אני רואה את האוטו תקוע ונתפס לי על הגלגל" (עמוד 2 לפרוטוקול).
5.2 אין לקבל את גרסת הנהג לפיה התובע ניסה לעקוף אותו בצד ימין של הנתיב הימני, כשהוא עצמו מעיד כי הוא נתיב צר. שכן בנתיב צר, כאשר רוחב המשאית הינו 2,40 מטר ורוחב רכב התובע הינו 1,6 מטר, סביר להניח כי רכבו של התובע לא יכול לעבור ובמיוחד כאשר עולה ברורות מהתמונה של מקום האירוע כי בצידו הימני של הנתיב הימני יש עמודים קצרים מברזל אשר אינם מאפשרים לתובע לעלות על המדרכה.
5.3 גם אם נלך לשיטת הנהג כי התובע ניסה לעקוף אותו, ואף הפועלים שהיו איתו מאחורה למשאית צעקו לתובע ואמרו לו לא לעקוף, הרי לאור נסיעתו הנמוכה של התובע, שכאמור נסע מאחורי משאית הזבל שנסעה לפי עדות הנהג במהירות של 15 קמ"ש, היה יכול התובע לעצור במקום ולמנוע את התאונה. זאת ועוד, כאשר הנהג מודה בעצמו כי סטה שמאלה, גם אם זה לשם פניה ימינה, ואף הודה כי הוא נמצא עם 4 וינקרים ופנסים גדולים, סביר מאוד להניח, כפי שעשה התובע, כי התכוון לסטות לנתיב השמאלי, ולכן המשיך בנסיעתו קדימה בנתיב הימני.
5.4לא זו אף זו, הנהג העיד כי המרחק בין הכיכר שחלפו על פניו עד למקום התאונה הינו 50 מטר, ועוד העיד כי הפניה ימינה אליה התכוון לפנות הינה צמודה למיקום רכב התובע, כפי שעולה מהתמונה למקום אירוע התאונה, ולכן השכל הישר אומר כי התובע היה מחכה עוד חצי דקה, עד אשר המשאית הייתה חולפת ואז ממשיך בדרכו ישר. כשנשאל הנהג מדוע לדעתו ינהג התובע בדרך אחרת, יעקוף את המשאית, יסכן את עצמו ואת המשאית, לא ידע הנהג להשיב לשאלה זו. זאת ועוד, אם הייתה לתובע הכוונה לעקוף את המשאית, היה עוקף אותו מהרגע שבו יצאו מהכיכר ולא מחכה 50 מטר.
5.5הנהג לא הכחיש כי בנתיב השמאלי ישנם פחי אשפה אשר עליו לאסוף, וכאשר נשאל מתי אסף את הפחים, טען בהתחלה כי הוא אסף אותם בבוקר של אותו יום, ולאחר מכן חזר לאסוף את הפחים בצד ימין, ובהמשך טען כי ייתכן ועדיין לא אסף אותם וכי התכוון לאסוף אותם לאחר שיאסוף את הפחים בצד ימין.
5.6עדות התובע לגבי סטית נהג המשאית לנתיב השמאלי לשם איסוף אשפה הייתה אמינה ומהימנה, ולא נסתרה במסגרת החקירה הנגדית. התובע העיד כי מן הכיכר עד למקום התאונה נסע מאחורי משאית הזבל, ורק לאחר שסטתה המשאית לנתיב השמאלי, ועמדה שם, לשם איסוף אשפה, המשיך הוא בנסיעתו. ואילו הנהג טען, כי התאונה אירעה, כתוצאה מעקיפת התובע למשאית מצד ימין של הנתיב הימני, גרסה אשר אינה אמינה ואינה הגיונית.
5.7.הנזקים, צורתם ומיקומם אף הם מחזקים את המסקנה כי הנהג הוא אשר פגע ברכב התובע, כאשר רואים על דלת קדמית ימנית של רכב התובע צבעים של גלגל המשאית וכן צבע כסף של פגיעת המדרגה של המשאית, כפי שהעיד התובע.
5.8חשוב להדגיש כי אילו גרסת הנהג הייתה נכונה, היינו צריכים לראות סימנים של שפשוף לאורך רכב התובע, ולא רק ליד הדלת הקדמית הימנית, כמו כן לא היה אמור להיות סימן של מעיכה, שרואים בבירור בתמונות של רכב התובע.
6.לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע הרים את נטל ההוכחה, והוכיח את תביעתו.
7.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,902 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 118 ₪.
הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.